|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"מקווים שהציונות הדתית תנהיג את המדינה"
|
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אומר כי אם יצטרפו יחד כל אנשי הציונות הדתית וחלק מהציבור החרדי ניתן יהיה להוביל את המדינה ● זאב אלקין (ליכוד) מתנגד ליצירת "שס סרוגה" ● משה גפני: "המחשבה שאם אתה במפלגה חילונית תשפיע יותר מאשר בחוץ – אשליה"
|
|
|
|
|
|
|
המכון לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר זרח ורהפטיג והקתדרה לחקר הציונות הדתית ע"ש ד"ר יוסף אורגלר, בשיתוף הפקולטה למדעי יהדות והפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר- אילן קיימו (יום ד', 19.12.12) יום עיון בכותרת "מפלגות ותנועות דתיות: עבר הווה ועתיד" לציון 90 שנה ל"הפועל המזרחי" ,ו-100 שנים ל"אגודת ישראל". הרב ניסן סלומינסקי, המתמודד ברשימת הבית היהודי, אמר: "המשימה של הציונות הדתית להקים מדינה יהודית עם אופי וצביון יהודי, שבה אנו מעורבים בכל מערכות השלטון והכלכלה של המדינה דרך האספקלריה של המשפט העברי ושל המסורת היהודית. אנחנו מקווים שבבוא הזמן זו תהיה המפלגה שתנהיג את המדינה, אם יצטרפו כל אנשי הציונות הדתית וכך גם חלק מהציבור החרדי – זו תהיה המפלגה שתנהיג את המדינה". ח"כ זאב אלקין, יו"ר המטה הדתי-לאומי ויו"ש בליכוד-ישראל ביתנו, הציג את שני המודלים העיקריים מההיסטוריה היהודית. המודל האחד, מקורו בתקופת הבית הראשון והשני, אז הייתה הנהגה ישירה של עם ישראל . המודל השני המאוחר יותר, בזמן ימי הביניים והגלות, עיקרו בשתדלנות מבחוץ על השלטון, כאשר הכוח אז היה תלוי ברמת האמון של השלטון בשתדלן וברמת הכוח שהשלטון איפשר לו להשפיע. המודל של השתלבות במפלגה המובילה מתאים למודל הראשון בו המגזר הוא מקבל ההחלטות והמודל של מפלגות סקטוריאליות מתאים למודל של שתדלן כאשר במצב שהמפלגה גדולה השתדלן חזק וכשהמפלגה קטנה השתדלן חלש. לדעתו של אלקין, המודל הנכון והעדיף הוא המודל הראשון שבו "אנו מקבלי ההחלטות ולא מתפקדים כשתדלנים מהצד, שתלויים בחסדו של השלטון שלעתים מאפשר לנו לייעץ ולהשפיע ולפעמים משאיר אותנו מחוץ למגרש הפוליטי, כפי שקרה לא פעם בעבר עם המפד"ל". בנוסף ציין אלקין את ההקפאה השניה שסוכלה על-ידי הליכוד, חוק משאל העם, הסדרת השירות הלאומי ותקציבים רבים שמגיעים למגזר הדתי כדוגמאות להשפעה ישירה בתוך המפלגה המובילה. אלקין: "הגיע הזמן שהציונות הדתית תשאף להיות בין מקבלי ההחלטות ולא בעמדת השתדלן שליד. מתקיים בתוך מדינת ישראל תהליך דמוגרפי של שינוי החברה הישראלית. הציונות הדתית הולכת להיות אחד הציבורים הגדולים במדינה ולכן עליה להשפיע בדרך המלך , מתוך המפלגה המובילה של המחנה הלאומי ולא דרך השתדלנות המסורתית כפי שהיה עד היום. לא כדאי שהחזון הפוליטי של הציונות הדתית יהיה להפוך לשס של הכיפות הסרוגות". ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי הוא תומך בכך שתלמידי הישיבות כולם ילכו לצבא "ובלבד שכל החילוניים ילמדו תורה – מישהו צריך ללמוד תורה – זה המודל של יהדות התורה", אמר. גפני הוסיף בהומור: "אני בעד שהציונות הדתית תלך עם הליכוד, כי אז יהדות התורה – תקבל יותר קולות". בהתייחסו לדברי אלקין, אמר: "עמדות הליכוד בנושא דת ומדינה שונות לחלוטין מאלה של האיחוד הלאומי. אם יכולתי ללכת בליכוד כאיש חרדי ויכולתי להשפיע באופן דרמטי, הייתי עושה את זה . זאת אשליה שאם אתה נמצא במפלגה חילונית אז אתה תשפיע יותר מאשר בחוץ ". גפני פנה לנציגי הציונות דתית ואמר: "אנחנו לא מקבלים כמוכם את התקציב של הגרעינים התורניים – הכל לקחתם". הרב מאיר פרוש, לשעבר ח"כ מטעם יהדות התורה, אמר שאין עוד מפלגה שדואגת לחינוך של הציבור החרדי כמו יהדות התורה . בהתייחסו לציונות הדתית הוסיף: "פעלתי רבות למען יהודה ושומרון, אבל כששואלים עד היכן אנו פועלים בנושא ההתיישבות, התשובה היא - עד שזה מתנגש עם התורה. אצלנו הרבנים קובעים בכל הנושאים". |
|
|
|
|
|
|
|
|
| "גרתי 25 שנה באפרת ולאחר ההינתקות החלטתי לעבור לגור עם האוכלוסיה החילונית ועברתי לכפר תבור שגם שם יש צימאון ליהדות. ואם אנחנו לא נמצאים במקומות הללו של האוכלוסיה החילונית, אז חודרות אליה אוכלוסיות בסגנון של משיחיסטים וזה רחוק מהמציאות ואין ואקומים" | |
|
|
|
פרופ' יוסי כץ, ראש הקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר- אילן, אמר: "הציונות הדתית חייבת להתחבר אל העם. רוב העם אינו ציוני דתי וגם איננו חרדי . במהלך ההתבדלות שלנו הפקרנו את היהדות החילונית, אנחנו לא נמצאים בתוכה ואני קורא לציבור הדתי לגור יחד ולחיות יחד עם האוכלוסיה החילונית". כץ הוסיף: "אני אומר את זה כמי שעשה מעשה. גרתי 25 שנה באפרת ולאחר ההינתקות החלטתי לעבור לגור עם האוכלוסיה החילונית ועברתי לכפר תבור שגם שם יש צימאון ליהדות. ואם אנחנו לא נמצאים במקומות הללו של האוכלוסיה החילונית, אז חודרות אליה אוכלוסיות בסגנון של משיחיסטים וזה רחוק מהמציאות ואין ואקומים. לכן הציונות הדתית לא יכולה ללכת עוד בתפישה המגזרית המתבדלת, אלא להתחבר לאוכלוסיה החילונית". פרופ' אליעזר דון יחיא מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר- אילן ניסה להסביר את הירידה בכוחן של המפלגות הציוניות דתיות עד היום, עם ריצתו של נפתלי בנט בראשות הבית היהודי. לדבריו, ההסבר לדלדול כוחן של המפלגות הציוניות הדתיות טמון בעובדה שהבוחרים חשו שהם בטוחים מספיק בתהליך השתלבותם במעוזים המרכזיים כגון מערכת המשפט, הצבא ואף התקשורת " יש להבדיל בין תופעת בנט לתופעת התרופפות התמיכה במפלגות הדתיות והנכונות לחצות את הקווים, בעצם יש כאן רצון משותף של ריצה למרחב על-ידי אלו שנטשו את המפד"ל והלכו לתמוך במפלגות מבחוץ . כאן ההנהגה החדשה של המפד"ל והבית היהודי רוצה לעשות את הפריצה מתוך המחנה ולהרחיב את שורותיה , ימים יגידו למה זה יוביל?" פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה בבר- אילן התייחס למיקומה במקום גבוה של איילת שקד למרות שאינה מגדירה את עצמה דתית. " מועמדת חילונית המתגברת על שתי מגבלות, גם אישה וגם חילונית ולמרבה הפלא נתמכת במקומות הנחשבים חרד"ליים (חרדים לאומיים). אפשר להסביר את התמיכה החרד"לית בה בשני טעמים: רצון להתחבר לעם ישראל ,היא מייצגת את הנושא של ארץ ישראל וכמובן התמיכה של בנט בה כך שהיא נישאת על גבי ההצלחה של בנט". ד"ר ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה בבר- אילן ציין כי "המפלגות הדתיות בישראל הן חלק בלתי נפרד מהשלטון. ככאלה, הן נדרשות לתמרן בין סקטוריאליות לממלכתיות. המפלגות הציוניות דתיות יידרשו לשדר ממלכתיות ולפעול בצורה סקטוריאלית. המפלגות החרדיות יידרשו לשדר סקטוריאליות אך לפעול גם בצורה ממלכתית. עוד הוסיף ד"ר לאון: "הישרדותן של המפלגות הדתיות יהיה תלוי גם ביכולתן להרחיב את השורות, או במילים אחרות: לצאת מהקופסה האלקטוראלית. שס החרדית-מזרחית עשתה את זה מ-1984, עם פנייתה לציבור המסורתי-מזרחי. יכול ויהדות התורה תידרש לעשות כן עם פנייתה אל הציבור החרדי החדש, זה שעובד ולומד או כפי שהוא מכונה המעמד הבינוני החרדי. במידה רבה הבית היהודי כבר עשה זאת עם שילובה של אישה חילונית, צעירה ואקטיבית במקומות הריאליים". פרופ' דב שוורץ, ראש היחידה ללימודים בין- תחומיים באוניברסיטת בר- אילן, דיבר על החינוך הציוני הדתי. "הטענה היא, שראשי חינוך זה במשך עשרות שנים עיצבו מדיניות שלפיה על הדת לכבוש את תחומי החיים. מאחר שחלק ניכר של תלמידי החינוך הציוני הדתי היו פשרנים מבחינה דתית, נוצר פער בין האידיאולוגיה לבין המציאות. הפער הזה אפשר לחינוך הדתי האלטרנטיבי (רשתות 'נועם', 'צביה', אמי"ת) להשתרבב לתוך המערכת, ובאופן זה הכשיל החינוך הציוני הדתי את עצמו. הקיצוניות של החינוך הממלכתי הדתי הייתה גם הבסיס לאירועים של שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, לאמור 'גוש אמונים' והאידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה". פרופ' שמואל סנדלר ציין לסיכום: "השאלה היא האם דתיים לאומיים חייבים לדאוג לאינטרסים של הציונות הדתית כאשר הם נמצאים במסגרות לא דתיות (דוגמת הליכוד ויש עתיד). בסך-הכל, לציונות הדתית היה חלק הארי בבניית מודל של שיתוף פעולה בין דתיים לחילוניים (מודל ההסדרה) המהווה בסיס לשמירת האופי היהודי של המדינה".
|
|
| תאריך:
|
19/12/2012
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2012
|
|
עידן יוסף
|
|
"מקווים שהציונות הדתית תנהיג את המדינה"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
לניסן סלומינסקי
|
20/12/12 09:44
|
|
|
|
|
|
קץ העולם
|
21/12/12 12:27
|
|
|
|
|
|
נתן זועבי
|
24/12/12 08:37
|
|
|
|
2
|
|
יואבחלב
|
20/12/12 12:18
|
|
|
|
3
|
|
אז מה הפרדוקס
|
20/12/12 12:41
|
|
|
|
4
|
|
כרמיאלי
|
20/12/12 16:53
|
|
|
|
פורום: בחירות 2013
|
כתוב הודעה
|
|
"אנו עסוקים, ובצדק, בשסעים החברתיים, בפערים הכלכליים, בעימותים בין חרדים לחילונים ובין יהודים לערבים אבל השסע בין העם לנבחריו מסוכן לא פחות, ואולי אף יותר. הוא מביא לייאוש מכך שהמערכת הדמוקרטית באמת מסוגלת להשפיע על מהלך החיים בישראל; הוא מזין את הכמיהה ההולכת וגוברת, בעיקר בקרב צעירים ל'מנהיג חזק' שהדמוקרטיה הפרלמנטרית היא מטרד עבורו; הוא מעודד התפשרות על עקרונות דמוקרטיים וצמצום זכויות הפרט. המערכת הפוליטית מצטיירת כמערכת ירודה והופכת להיות כזו שמתגמלת, קבוצות לחץ, קבוצות אינטרס". כך אמר יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין. הוא דיבר (יום ד', 19.12.12) בכינוס שדרות לחברה.
|
|
|
|
|
ועדת הבחירות המרכזית פסלה (יום ד', 19.12.12) את ח"כ חנין זועבי ממפלגת בל"ד מהתמודדות נוספת לכנסת. 19 חברים בוועדה תמכו בבקשה לפסול את זועבי, 9 התנגדו לה וחבר אחד נמנע. על-פי הנהלים, מכיוון שמדובר בפסילה אישית - עובר הדיון בפסילה ישירות אל בית המשפט העליון אשר צפוי לדון בה בהרכב מורחב כבר בשבוע הבא.
|
|
|
|
|
"בימים אלו הייתה אמורה התקשורת לעשות מספר תחקירים על מה שאף אחד לא רצה לשמוע ולראות: על כך שיש פה ילדים עניים, על בור של 20 מיליארד שקלים בתקציב המדינה וכיצד איבדה העדה המרכזית במשפט ליברמן את זכרונה. אני אומר לכם, שהיום בערוץ 10 מתנהל ויכוח על תחקיר שקשור לביבי וקברניטי הערוץ מפחדים לפרסמו. אין למצב הזה אח ורע בעולם החופשי. ראש הממשלה הזה הוא סוכנות ידיעות של איש אחד וצריך לעצור אותו כאן ועכשיו" - כך אמר (יום ד', 19.12.12) העיתונאי לשעבר מיקי רוזנטל המתמודד על מקום בכנסת ברשימת "העבודה", במסיבת עיתונאים שכינסה המפלגה על מצב העיתונות בישראל.
|
|
|
|
|
בשבוע האחרון אנו עדים ללחץ המסתמן בקרב שרים, נבחרים ופעילי הליכוד ביתנו, אשר מתורגמים באמצעי התקשורת השונים למושגים של, "פאניקה תקשורתית", בשל העובדה שעד כה טרם נבחר סלוגן לקמפיין ושהקמפיין בחירות שלהם לא התחיל עדיין והארגון כולו לוקה בחסר, זאת חייבים להדגיש מתבסס אך ורק על-פי המועצם באמצעי התקשורת השונים.
|
|
|
|
|
הבחירות בפתח והציבור הישראלי מתוסכל מכך שמחנה השמאל דוהר שוב אל כישלון בבחירות הקרובות, וזאת מאחר ששוב המנהיגים שלו לא הצליחו לבנות מחנה מאוחד. במקום שמחנה השמאל יתמקד במאבק כנגד ממשלת הימין הקיצונית שעלולה לקום, כולם עסוקים במלחמות פנימיות שכמו סרטן "הורגות" את המחנה. במקום שנתאגד סביב הנהגה אחת, נוצרה במחנה השמאל מלחמה שנובעת אך ורק מאינטרסים אישיים או אינטרסים מגזריים צרים. המלחמה הפנימית הזאת היא תוצר של מאבקים אישיים על עמדות כוח ולא של פערים אידיאולוגיים אמתיים, והיא גורמת לכך שהשמאל בישראל אינו מסוגל להציג אלטרנטיבה אמתית לשלטון הימין.
|
|
|
|
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
