אליצור סגל הורשע (יום ג', 25.12.12) בעבירה של העלבת עובד ציבור, בעקבות ביקורת בוטה ביותר שהטיח בשנת 2004 ברב הצבאי הראשי דאז, תת-אלוף הרב ישראל וייס. שופטת בית משפט השלום בירושלים,
אילתה זיסקינד, דחתה את כל טענות ההגנה של סגל.
סגל פרסם בדצמבר 2004 באתר "
מנהיגות יהודית" מאמר שכותרתו "רבצ"ר מטעם", ובו האשים את הרב וייס בשפיכות דמים, גילוי עריות, חילול שבת והאכלת חיילי צה"ל במאכלי טריפה. כל אלו, לגירסתו, משום שהרב וייס לא מנע עבירות חמורות שהתבצעו בצה"ל ולכן הוא נושא באחריות להתרחשותן.
זיסקינד קבעה, כי לא מדובר בביקורת לגיטימית: "האשמות כגון 'הרב הצבאי הראשי שותף לרצח', 'מסייע לרצח', 'מסייע לגילוי עריות' וכו' כוללות ביטויים היורדים לשורש תפקידו של הרב הראשי ולמעשה יש בהם כדי לקעקע ולהשמיט את הקרקע שתחת מקור סמכותו של הרב הצבאי בבואו לאכוף את פקודות הצבא ביחס למצוות הדת, וחמור מכך הן שומטות מן היסוד את מקור סמכותו הרוחנית-הלכתית של הרב הצבאי כלפי החיילים הרבים הנעזרים בשירותי הרבנות הצבאית שבראשה עומד הרב הצבאי הראשי". לדבריה, "אם זו אינה השפלה והעלבה היורדת לליבת כבודו המקצועי של עובד הציבור, בנוגע למילוי תפקידו, מהי אם כן השפלה והעלבה?".
עוד עומדת זיסקינד על כך, שסגל כלל לא שוחח עם הרב וייס ולא בחר בדרך אחרת לתקן את שלדעתו טעון תיקון, כגון פנייה לרב וייס או שימוש בלשון מתונה יותר. "פרסום המאמר בתפוצה רחבה תוך שימוש בביטויים קשים ופוגעניים מאין כמותם, יש בהם ללמד כי כוונת הנאשם הייתה לפגוע ברב הצבאי הראשי ולא להעביר ביקורת עניינית גרידא", היא קובעת.
זיסקינד דחתה את טענתו של סגל לפיה דבריו היו אמת, באומרה - בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון - שטענה זו מקומה בדיני לשון הרע ולא בעבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור. עוד דחתה את טענותיו בדבר אכיפה בררנית וזוטי דברים. זיסקינד מסכמת באומרה, כי סגל הוא-הוא בבחינת שופך דמים משום שהלבין ברבים את פניו של הרב סגל.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
