המדינה ביקשה עונש קל מדי על חבלה חמורה

"לאור מכלול הנסיבות ראוי היה לגזור על הנאשם עונש מאסר לתקופה הקרובה לתקרת מתחם הענישה. העונש יפחת מכך במידת מה כדי להתאימו לעמדת המאשימה בטיעוניה לעונש". כך אומרת (15.1.13) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, רבקה פרידמן-פלדמן. מדבריה עולה, כי המדינה ביקשה לטעמה עונש קל מדי.

אמיר אלמליח הורשע בגרימת חבלה חמורה ובשיבוש מהלכי משפט, בעקבות קטטה בין צעירים בה היה מעורב בדצמבר 2011, במתחם תחנת דלק במעלה אדומים. אלמליח הותיר צלקות לצמיתות בפניו של צעיר אחר, גרם לטראומה עמוקה לצעירה אחרת ולאחר הקטטה ביקש מאמו לכבס את בגדיו שהיו מוכתמים בדם.

המדינה טענה שמתחם העונש הראוי הוא חמש-שמונה שנות מאסר, למרות שהעונש המירבי הוא עשרים שנות מאסר ולמרות שלאלמליח עבר פלילי ומאסר על תנאי. ההגנה ביקשה להסתפק ב-2.5-1.5 שנות מאסר בפועל.

פרידמן-פלדמן קבעה, כי מתחם הענישה הראוי לאלמליח הוא 10-4 שנות מאסר בגין החבלה שגרם, ובין מאסר על תנאי לשנת מאסר בפועל על שיבוש ההליכים. לדבריה, למעט גילו הצעיר של אלמליח אין לו נסיבות מקלות. "על-אף גילו הצעיר, הנאשם הוא כיום, עם כל הצער שבדבר, עבריין לכל דבר ועניין. זאת ועוד, הנאשם אינו מקבל אחריות למעשיו, הוא אילץ את המתלוננים לעמוד על דוכן העדים ולהעיד, ולא הביע חרטה בכל שלב שהוא. הנאשם אף לא שיתף פעולה עם רשויות החוק, אלא להפך, הוא ניסה לשבש הליכי משפט תוך העלמת ראיות".

ואולם, לנוכח מתחם הענישה שהציגה התביעה, קבעה פרידמן-פלדמן שעונשו של אלמליח בגין עבירות האלימות יהיה שבע וחצי שנות מאסר, ובגין השיבוש - חצי שנת מאסר. היא גם הפעילה במצטבר מאסר על תנאי בן שבעה חודשים וחייבה את אלמליח לפצות את קורבנותיו ב-121,500 שקל. המאסר יימנה מאז מעצרו של אלמליח בדצמבר 2011.