נפגעי הטרור לא יונצחו עם חללי צה"ל

נפגעי פעולות האיבה לא יונצחו בהיכל ההנצחה המרכזי לחללי צה"ל שיוקם בהר הרצל. כך קבע בג"ץ (יום ב', 4.2.13), בדחותו את עתירת ארגון נפגעי פעולות איבה.

הממשלה קיבלה באפריל שעבר את הצעת שר הביטחון, אהוד ברק, להקים את היכל ההנצחה המרכזי, בו יופיעו שמותיהם של כל חללי צה"ל, והקמתו אמורה להתחיל השנה. ארגון נפגעי פעולות האיבה טען, כי יש להנציח במקום גם את מי שנהרגו בפעולות טרור, כשם שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדש גם לזכרם. המדינה טענה, כי לאור ההבדלים הקיימים כיום באתרי ההנצחה ובפעולות ההנצחה השונות, אין בהחלטה על הקמת היכל הזיכרון משום הפליה של חללי פעולות האיבה, אלא "הפרדה שמקורה מתוך הבנה וכבוד כלפי האוכלוסיות השונות".

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אומר בפסק דינו, כי אין זה תפקידו של בית המשפט לקבוע כיצד יונצחו חללי צה"ל ופעולות האיבה, או האם יש לקיים ימי זיכרון נפרדים וטכסים נפרדים. כל שעליו לקבוע הוא האם יש עילה להתערבות בהחלטת הממשלה, ומסקנתו היא שאין עילה כזאת. החלטות הממשלה עומדות לביקורת שיפוטית, אולם "מעמדה של הממשלה, כמי שעומדת בראש הרשות המבצעת ומופקדת על קביעת מדיניות ויישומה, מכתיב ריסון של בית המשפט בכל הנוגע להתערבות בהחלטות ממשלה", אומר גרוניס.

גרוניס קובע: "לא מצאנו כי המקרה הנוכחי מצדיק התערבות של בית משפט זה. מבלי לנקוט עמדה באשר להחלטה לגופה, אין לומר כי היא בלתי סבירה באופן קיצוני". הוא סוקר את נקודות הדמיון והשוני בין חללי צה"ל לבין חללי פעולות איבה, ומסיק: "בנסיבות אלה, בהן קיימת בפועל הבחנה בין חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, אף מכוח חקיקה של הכנסת, אין לומר כי החלטת הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני שיש בו כדי להצדיק את התערבות בית משפט זה".

בסיום פסק הדין אומר גרוניס: "אכן, שאלת הקשר בין מנגנוני ההנצחה השונים של חללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה שבה ועולה בהקשרים שונים במהלך השנים, ודומה כי אין לה פתרון המקובל על כל הצדדים המעורבים. הגם שמבינים אנו לליבה של העותרת, כמי שמייצגת את זכרם של חללים רבים, הרי נוכח סמכותה של הממשלה בעניינים האמורים אין המסלול השיפוטי מתאים להכרעה מסוג זה... בפני העותרת פתוחה הדרך להתמיד במאמציה הציבוריים לשינוי החקיקה ואופני ההנצחה של נפגעי פעולות האיבה, ככל שהיא סבורה שההסדרים הקיימים לוקים בחסר".

השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז הצטרפו לדעתו של גרוניס. את הארגון ייצגו עוה"ד עו"ד גיא בוסי ורונן אביאני; המדינה יוצגה בידי עו"ד שרון רוטשנקר; וארגון יד לבנים - בידי עוה"ד שלמה ציפורי ושלמה רכבי.