תרגיל מיסוי שניסה לבצע משה נסים, שהיה בעבר שר המשפטים ושר האוצר, לא עלה יפה. בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את נסים לשלם מס על עסקה בה מכר כביכול את המוניטין שלו לחברה שבבעלותו.

ביוני 2002 מכר נסים ל"משה נסים חברת עורכי דין" את "המוניטין שרכש בכל שנות עבודתו ובמסגרת מגוון תחומי פעילותו" תמורת 3 מיליון שקל. בדוח השנתי שלו למס הכנסה, דיווח נסים על רווח הון בסכום זה בגין מכירת מוניטין, אשר אינו חייב במס. פקיד שומה גוש דן טען, כי מדובר במכירת נכס ולכן נסים חייב בתשלום מס עליה.

השופט מגן אלטוביה מזכיר (11.2.13), כי בתי המשפט דנו ארוכות בשאלת האבחנה בין נכס לבין מוניטין. "מקורות המוניטין אחוזים בעסק או בעוסק עצמו, טבועים בו ואינם ניתנים להפרדה ממנו באשר הוא. המקורות הם המוניטין האישי, אשר הוא כאחד מתכונותיו האישיות של האדם ולפיכך אינו ניתן לעולם להעברה. פירות המוניטין, לעומת זאת, הם המוניטין העסקי, כלומר תוצר התכונות האישיות, אשר ניתן להפרדה מהתכונות עצמן.

"בענייננו, אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לפועלו הנרחב והמרשים של המערער ולשם הטוב שנוצר לו מכך. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם שם טוב זה הוא ממקורות נכס המוניטין, כלומר אחת מתכונותיו האישיות של המערער הטבועה בו לנצח, או שמא מדובר בפירות נכס המוניטין, כלומר נכס נפרד אשר ניתן להעבירו ולסחור בו גם במנותק מזהותו של המערער".

מניתוח העדים שהביא נסים עצמו מגיע אלטוביה למסקנה, כי "יכולת משיכת הלקוחות, הסבירות כי הלקוחות (הקיימים והפוטנציאליים) יביאו עסקיהם אל פתחה של השותפות, גלומה באופיו, מהותו ותכונותיו האישיות" של נסים עצמו. מכאן מגיע אלטוביה למסקנה:

"האיש משה נסים הוא האבן השואבת אשר הובילה את הלקוחות למשרדי השותפות. המערער לא הוכיח מהו אותו נכס מוניטין שנמכר לידי החברה, ולא הוכח כי קיים מנגנון עסקי כלשהו הנפרד מהמערער ומזוהה על-ידי הלקוחות כבעל שם טוב בזכות עצמו. אם היה עובר יום למחרת המערער להעניק שירותיו המקצועיים באופן אישי במסגרת שותפות אחרת, הרי שלחברה לא היה קיים כל מוקד משיכה ללקוחותיה, שכן מוקד משיכה זה הוא כאיבר מאיבריו של המערער עצמו.

"עדי המערער העידו בבירור שחברה בשם 'משה נסים', אשר מאזניה מופיע נכס של מוניטין, לא תזכה ליהנות מאמונם ומעסקיהם, בעוד משה נסים האדם נותר עם שמו הטוב והמוניטין שצבר לאורך שנים. אם תימכר החברה לצד שלישי, עדיין ימשיכו לקוחות השותפות לתת מבטחם במערער דווקא. במצב דברים זה לא נראה כי הועבר נכס מוניטין מהמערער לחברה שבבעלותו".

לאור זאת נדחה ערעורו של נסים על חיובו בתשלום מס על הכנסתו ממכירת המוניטין והוא חויב בהוצאות בסך 45,000 שקל. את נסים ייצגו עוה"ד ד"ר משה דרוקר ואריאל דיאמנט, ואת פקיד השומה - עו"ד אורית וינשטיין.