כבלי התקשורת המונחים בחוף ימה של תל אביב ומשמשים את חברת פרטנר יישארו במקומם. כך קבע (12.2.13) שופט בית משפט השלום בפתח תקוה
נחום שטרנליכט, בדחותו את תביעתה של חברת אתרים לסלק את הכבלים.
מדובר בכבלים המונחים בכמה מחופי הרחצה בתל אביב, ואשר הונחו במקור בידי חברת מד 1. הם משמשים את פרטנר לתקשורת פנים-ארצית, לשירותי אינטרנט, תקשורת נתונים ותקשורת בינלאומית, כולל חיבור לרשת האינטרנט העולמית. חברת אתרים טענה, כי היא המחזיקה בקרקע עבור המדינה, אך אין המדובר בקרקע ציבורית בה רשאי מפעיל תקשורת לטמון כבלים.
המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה האם מדובר בקרקע ציבורית או לא, לנוכח השאלה האם אתרים נחשבת ל"רשות מקומית או תאגיד שהוקם על-פי חוק". אתרים טענה שהתשובה שלילית, ולפיכך אין המדובר בקרקע ציבורית והיא יכולה לדרוש מפרטנר לסלק את הכבלים. ואולם, שטרנליכט מגיע למסקנה שמדובר בקרקע ציבורית.
שטרנליכט מגיע למסקנה זו לנוכח תכליתו של חוק התקשורת: "תכלית חקיקתו של החיקוק שבפנינו הוא מתן אפשרות לבעלי רישיון, הפועלים להעניק שירותי תקשורת לציבור, להיכנס למקרקעין ציבוריים לשם הספקת אותם שירותים, וזאת ללא צורך בהליכים מקדימים מורכבים ומסורבלים, העלולים לעכב ביצוע הדברים, כאשר המחוקק מבקש לאפשר ניצול קל ויעיל של מקרקעי הציבור לשם הענקת אותם שירותים לציבור". לפיכך, יש להימנע מצמצום תחולת החוק ולפרשו כך שניתן יהיה ליישם את תכליתו.
לדברי שטרנליכט, אתרים פועלת בקרקעות החוף כזרוען הארוכה של המדינה ועיריית תל אביב (בעלות המניות בה), והרווחים מפעילותה זורמים למדינה. העובדה שלא נרשמו לטובת אתרים זכויות חכירה בקרקעות אלו, מוסיף שטרנליכט, מחזקת את מסקנתו. לכן, יש לראות את המדינה כמחזיקה בקרקע ולכן פרטנר רשאית להמשיך ולהחזיק בה את הכבלים. אתרים יוצגה בידי עוה"ד דניאל אלון ואייל סורוקה, ופרטנר - בידי עו"ד שרון רביב.