פרס טיורינג יוענק לפרופ' שפי גולדווסר

אגודת ACM בתחום המיחשוב ומדעי המחשב הכריזה (יום ד', 13.3.13) על הענקת פרס טיורינג לפרופ' שפי גולדווסר מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, ומהמעבדה למדעי המחשב ואינטליגנציה מלאכותית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

יחד איתה יקבל את הפרס פרופ' סילביו מיקלי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. הפרס מוענק להם על "עבודה מהפכנית שהניחה את היסודות התיאורטיים לתורת ההצפנה בתחום הסיבוכיות, תוך המצאת שיטות חדשות וחלוציות לאימות יעיל של הוכחות מתמטיות בתחום תורת הסיבוכיות".

פרס טיורינג, הפרס החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב (בו לא מוענק פרס נובל), כולל מענק בסכום רבע מיליון דולר, בתמיכה כספית של חברות "אינטל" ו"גוגל". הפרס יוענק באירוע חגיגי של האגודה שיתקיים ב-15 ביוני בסן-פרנסיסקו.

הצפנה הסתברותית

במאמר מדעי שפרסמו בשנת 1982, שעסק ב"הצפנה הסתברותית", הניחו גולדווסר ומיקלי יסודות איתנים לתורת ההצפנה המודרנית. עבודתם זכתה להכרה בקרב הקהילה הבינלאומית, שראתה במחקריהם מהפך בתורת ההצפנה - מ"אמנות" למדע.

במאמר הוצגו מספר נושאים חלוציים, שנחשבים היום לאבני דרך בסיסיות בתחום. בין אלה אפשר למנות: הצגת הגדרות בטיחות פורמליות, שנחשבות כיום ל"תו תקן" באבטחת מידע; הצגת שיטות הצפנה אקראיות, אשר יכולות לענות על דרישות בטיחות מחמירות, שבעבר אפשר היה להתמודד איתן רק באמצעות תוכנות הצפנה דטרמיניסטיות; והצגת שיטה ל"הוכחות רדוקציוניסטיות", המראה כיצד אפשר לתרגם התקפות קלות ביותר על בטיחות המידע לאלגוריתמים המסוגלים לפתור בעיות מתמטיות קלאסיות, כמו פירוק לגורמים.

חשיבותו של המאמר לתורת ההצפנה הייתה ברורה מיד עם פרסומו. לדוגמה, היא מציעה שיטת זיהוי בה ניתן להשתמש באופן בטוח ברשת האינטרנט. הרעיון הוא שהמשתמש ידע הוכחה לטענה פרטית וייחודית לו, שתשמש כסיסמה. כדי לזהות את עצמו, המשתמש יצור קשר עם "מוודא" (כמו, לדוגמה, כספומט), ויתן לו הוכחה באפס מידע לטענה הפרטית שלו.

הוכחות אינטראקטיביות אינן משמשות רק כמכשיר הצפנה. יש להן גם השפעה עצומה על תורת הסיבוכיות. האמצעים הנראים מובנים מאליהם לצרכי הצפנה - כלומר, השימוש באקראיות ובאינטראקטיביות - התגלו כבעלי יישומים נרחבים וכלליים לתורת הסיבוכיות. הן מאפשרות לוודא את אמיתותן של הוכחות מתמטיות במהירות רבה יותר מהוכחות קלאסיות, ואפילו מאפשרות למתמטיקאים להוכיח כי טענות מתמטיות מסוימות אינן נכונות, באמצעות הוכחת אי-קיומן של הוכחות קלאסיות.

נשיא ה-ACM, וינט סרף, ציין כי לא ניתן להתעלם מההשפעה המעשית של הרעיונות שהעלו גולדווסר ומיקלי. "תוכניות ההצפנה המותקנות בדפדפנים של ימינו עונות לדרישות הבטיחות שלהם. השיטות להצפנת מספרי כרטיסי האשראי בזמן קניות ברשת האינטרנט עומדות גם הן בדרישות של גולדווסר ומיקלי. כולנו חבים לזוכי הפרס חוב גדול, על הגישות החדשניות לשמירת הבטיחות בעידן הדיגיטלי".

האישה השלישית הזוכה בפרס טיורינג

פרופ' גולדווסר היא כלת פרס הנשיא לחוקרים צעירים מטעם הקרן הלאומית האמריקנית למדע, וזכתה בפרס Grace Murray Hopper שמעניק ה-ACM לחוקר צעיר בעל הישגים יוצאי דופן בתחום מדעי המחשב. היא זכתה פעמיים בפרס גדל (Gödel), המוענק במשותף על-ידי קבוצה ב-ACM העוסקת באלגוריתמים ובתורת החישוב (SIGACT), והאיגוד האירופי למדעי המחשב התיאורטיים (EATCS).

גולדווסר נבחרה לאקדמיה הלאומית האמריקנית לאמנויות ומדעים, לאגודה הלאומית האמריקנית למדעים, ולאקדמיה הלאומית האמריקנית להנדסה. היא נבחרה על-ידי מועצת ה-ACM לענייני נשים במדעי המחשב לשאת את הרצאת אתנה, וקיבלה את פרס עמנואל פיור שמעניק ארגון מהנדסי החשמל ואלקטרוניקה (IEEE), וכן את מדליית בנג'מין פרנקלין במדעי המחשב ובמדעים קוגניטיביים שמעניק מכון פרנקלין.

גולדווסר סיימה את לימודי התואר הראשון במתמטיקה באוניברסיטת קרנגי מלון, פנסילבניה, בשנת 1979, ואת לימודי התואר השני והשלישי במדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. לאחר מכן, בשנת 1983, המשיכה למחקר בתר-דוקטוריאלי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בשנת 1993 הצטרפה לסגל המחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע, כפרופסור מן המניין.

פרופ' גולדווסר היא האישה השלישית הזוכה בפרס טיורינג.