בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא (יום ו', 24.10.03) צו מניעה זמני, האוסר על שרון איילון, כוכבת תוכנית הטלוויזיה "קחי אותי שרון" ששודרה בערוץ 2, לקדם מכירות של רשתות אופנה מלבד 'אשה אשה'.
צו המניעה ניתן במסגרת תביעה שהגישה אופנת ברבס בע"מ, בעלת רשת האופנה 'אשה אשה', נגד חברת טרבו דוגמנות - קארין מודלס, שרון איילון, יגאל ערמוני והחברה לניהול קניון ערים כפר סבא בע"מ.
בהחלטתו, קובע השופט יהודה זפט, כי חשיפתה של איילון בתוכנית 'קחי אותי שרון', "פתחה בפני איילון הזדמנויות עסקיות, על-בסיס שימוש בדמותה לקידום מכירות. במסגרת זו, התקשרה איילון עם טרבו דוגמנות, והפקידה בידיה את ייצוגה בתחום הפרסום".
בסוף חודש יולי השנה, התקשרה התובעת עם טרבו דוגמנות, בהסכם המעמיד לרשותה את איילון לצורך צילומים "לקטלוג כולל אינטרנט, יחסי ציבור, פוסטרים במקומות מכירה, כולל שילוט בקניונים ומודעות בעיתונות נשים ומקומונים בישראל בלבד... כולל בלעדיות בתחום האופנה, לעונה אחת בלבד".
"ההסכם כולל אופציה לשימוש בדמותה של איילון בשלטי חוצות, סרטון פרסומת, תוכניות טלוויזיה ותצוגת אופנה, במחירים שנקבעו בהסכם. במסגרת ההסכם, שילמה ברבס לטרבו 6,000 דולר".
אחרי חתימת ההסכם, נודע לברבס כי צילומי אופנה של איילון מדגמנת מוצרי הלבשה של רשתות אופנה נוספות פורסמו בעיתונות, בלוח שנה שהופץ באזור השרון ובכרזות לחנויות בקניון ערים בכפר סבא.
ברבס פנתה במכתב לנתבעים ומשלא נענתה, ראתה בכך הפרה של זכות הבלעדיות שהוקנתה לה בהסכם, והגישה את התביעה, בה היא מבקשת סעדים זמניים שונים, ובין היתר גם בקשה לצו מניעה נגד איילון, שיאסור עליה להמשיך ולדגמן לרשתות אופנה אחרות בישראל.
ההליכים בין ברבס לערמוני והחברה לניהול קניון ערים בכפר סבא הסתיימו בהסכם פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין, וכעת נותר לברר את ההליכים בין ברבס לטרבו ואיילון.
המחלוקת: האם ההסכם תקף רק לאופנה
במידות גדולות או לכלל תחום האופנה
ברבס טוענת, באמצעות משרד עורכי הדין אסנת, גיא בכר, קנבל, ברקאי, כרמון ושות', כי ההסכם מקנה לה בלעדיות בכל תחומי האופנה, ואילו טרבו ואיילון טוענות, באמצעות עורכי הדין יורם מושקט וי. יולוס, כי הבלעדיות מתייסת רק לתחום הלבשה במידות גדולות.
השופט זפט מציין, כי הלשון בו נוקט ההסכם היא "'בלעדיות בתחום האופנה'... טרבו לא הציעה הסבר להימנעותה מהכללת ההגבלה על המידות אליהן מתייחסת הבלעדיות בהסכם גופו, ואיני מעלה על דעתי הסבר אחר, זולת זה שלא הוסכם על הגבלה כזו".
מסקנה זו מתחזקת גם מדבריה של שרון איילון עצמה בדיונים, שאמרה כי הבינה את הבלעדיות כחלה על אופנת הנשים כולה ולא רק על מידות גדולות.
השופט זפט דחה את טענת עורך דינה של איילון, יורם מושקט, לפיה איילון לא היתה מתקשרת בבלעדיות לעונה שלמה (6 חודשים), בתחום האופנה כולו, תמורת סכום מגוחך של 6,000 דולר, לאחר שקבע כי לא הונחה בפניו כל תשתית ראייתית לטענה זו.
השופט: הבלעדיות הופרה בפרסום בלוח השנה
"בלעדיות זו הופרה", קובע השופט זפט, "כאשר נעשה בדמותה של איילון שימוש בלוח השנה שהופץ באזור השרון, והפרה זו מבססת חשש להפרות עתידיות נוספות". מאזן הנוחות, קבע זפט, נוטה אף הוא לטובת מבקש הצו.
בסוף דבריו, מציין השופט זפט כי 3 חודשים מתוך 6 חודשי 'עונת' הבלעדיות כבר חלפו, וברור כי התביעה לא תסתיים להתברר בטרם תסתיים תקופת הבלעדיות, ולכן הסעדים הנתבעים יהפכו בלאו הכי ללא אקטואליים.
"נמצא, שמתן הצו מעניק לברבס את הסעד הסופי. למרות זאת, בענייננו, איני רואה בכך מכשלה, שכן נראה שהעובדות והטענות הובהרו די הצורך במסגרת הדיון בסעדים הזמניים". השופט הציע לצדדים להסכים, כי בכפוף לזכותן של טרבו ואיילון לערער על ההחלטה, הם יסכימו כי התביעה העיקרית תתקבל, מבלי שיהא צורך להמשיך לדון בה ומבלי שייפסקו בה הוצאות משפט נוספות.
"לאור האמור לעיל", קבע זפט, "ניתן בזה נגד טרבו ונגד איילון צו מניעה זמני... כשתחולת הצו מוגבלת לתחומי מדינת ישראל ולתקופה המסתיימת ב-24.1.04".
טרבו ואיילון אף חוייבו לשלם לברבס הוצאות משפט, בסך 20 אלף שקל.
בש"א 18918/03 במסגרת ת.א. 2146/03 אופנת ברבס בע"מ נ' טרבו דוגמנות - קארין מודלס ואח'
