"ההון השחור נמצא בחו"ל, חלקו בלבד בארץ. ההון שגילינו נע סביב 12 מיליארד שקל ולדעתנו זה קצה הקרחון" - כך אמר (יום ד', 19.6.13) ראש רשות המיסים,
משה אשר, בדיון בוועדת הכספים, שעסק בהכנסות המדינה.
אשר אמר כי הרשות תבקש, במסגרת חוק ההסדרים, לקבל כלים טובים יותר להתמודדות עם ההון השחור, לסגור את הפרצות ולקבל יותר משאבים וסמכויות לטפל בכשלים בנושא.
פרצות בחוק לרוב
אשר אמר כי יש גם סקטורים מאוד בעייתיים. "גם בתחום החברות קיימת בעיה; יש חברות שמעסיקות המון אנשים ולוקחות סיכונים. לעומתן יש חברות מלאכותיות של איש אחד, של נושאי משרות בכירות: מנכ"לים, סמנכ"לים יועצי כספים, שהפכו להיות חברות ואז המיסים הישירים שלהם ירדו דרמטית. הם מושכים שכר יחסית נמוך ואת סכומי העתק השוטפים משלמים במס חברות שהוא נמוך משמעותית ממס הכנסה", הוא אמר.
לדבריו, העברת קו הגבול בין חברות ממשיות לחברות מלאכותיות לצרכי מס הוא עניין לא פשוט. "אנחנו בהליכי שינויים. אך קו הגבול רגיש. יחד עם זאת, אין לנו שום כוונה וסיבה לנעוץ כידונים במקומות הלא נכונים, כי המגזר העסקי נושא בעיקר הנטל והתעסוקה במשק".
חשש לעוד העלמת מיסים ולפגיעה בהיצע העבודה
הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל, אמר בדיון כי תחזית הכנסות המדינה הוכנה לפני חודש וחצי ואם יהיו צעדים שלא יאושרו בכנסת חשוב שהצעדים החליפיים יביאו את אותן הכנסות כדי שלא תיפגע הצמיחה. "אנחנו פועלים בתנאי אי-ודאות, כיוון שמחד-גיסא, קשה מאוד לחזות השפעות של תחזיות הצמיחה ופרמטרים מאקרו-כלכליים על מחירים, שוק העבודה, שכר וכד'. בנוסף, גם התחזיות לגבי שוק ההון הן בעייתיות. קושי משמעותי נוסף הוא שקשה להעריך את ההתנהגות האזרחית בעקבות העלאות מיסים וייתכן שייגברו ניסיונות להעלמת מיסים וכד', אולי ייפגע מעט היצע העבודה ועוד".
שראל סקר את השפעת שינויי החקיקה הכלכליים על מדד ג'יני ב-2014 (מדד הבוחן את אי-השוויון במשק בין העשירים ביותר לעניים ביותר - ע.ו) ואמר: "עשינו מאמץ גדול לבנות חבילה פרוגרסיבית מאוזנת שתקטין את אי השוויון. אומנם ביצענו מהלכים רגרסייביים המגדילים את אי-השוויון, כגון העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, העלאת המס על טבק ומוצריו וכן על אלכוהול, אך מנגד העלאת מס הכנסה על יחידים בשיעור 1.5% דווקא מקטינה את אי-השוויון. זהו צעד פרוגרסיבי. כך גם העלאת מס החברות ל-26.5%, מס קנייה על מוצרי יוקרה, תיקונים בחוק עידוד השקעות הון, העלאת המיסוי על דיבידנד ל-20% ועוד. בנוסף, אנחנו מעלים דרמטית את מס המעסיקים ואת המיסוי על רווחי הון. מה שהנחה אותנו זו השאיפה להקטין את יחס החוב-תוצר עד 2019 עד לשיעור של 61.9%, שגם הוא גבוה מהיעד שנקבע בעבר (לפי אמנת מסטריכט) על 60%. כל סטייה בשיעור הצמיחה עשויה להסיט את היחס חוב-תוצר".
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
