ברק מציע: נציבות זכויות אדם במוסד המבקר

מהפכת ברק חורשת בשדה חדש: מוסד ביקורת המדינה. לראשונה בתולדות מוסד המבקר, הצהיר על עצמו מבקר המדינה כנציב זכויות האדם. משמעות הדבר כי המבקר אינו סבור להגביל עצמו לביקורת על מנהל תקין וטוהר מידות, אלא לעסוק גם בסוגיות של זכויות אדם.

הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, נתן בהתלהבות רבה את ברכת הדרך. "בזמנו עלתה יוזמה של שר המשפטים לשעבר, יוסי ביילין, לייסד את נציבות זכויות האדם, כמו שיש במדינות נאורות רבות", אמר ברק, "אבל היוזמה לא צלחה".

"חסרון מוסד זה ניכר ולכן ראוי שמבקר המדינה יראה משימה זו כחלק ממשימותיו. זו לא תהיה תחרות לבית המשפט, כי אם השלמה בלבד. בלי זכויות אדם אין דמוקרטיה. אם לא נגן על הדמוקרטיה היא לא תגן עלינו. כל המרבה בהגנה על זכויות אדם הרי זה משובח", חתם ברק את דבריו.

תומך נוסף ליוזמה מהפכנית זו הוא פרופ' אמנון רובינשטיין, שגם היתווה דרך פעולה אופרטיבית למבקר בשני תחומים: טיפול בקבוצה של חסרי מעמד אזרחי בישראל, כלומר מסתננים, מהגרי עבודה ופליטים; וטיפול באנשים חסרי מעמד אישי החיים בארץ. במילים אחרות: עולים בעיקר מחבר המדינות שאינם יהודים, בכל הקשור למיסוד ברית הזוגיות. "החלשים שבחלשים אלה ילדי המהגרים", אמר רובינשטיין. "גם אם הוריהם הסתננו שלא כדין אין הם אשמים. הם זכאים לחינוך ולבריאות כמו גם הוריהם. חוק יסוד זכויות האדם כשמו כן הוא - זכות לכל אדם, גם אם אין הוא אזרח המדינה".

עו"ד מתן גוטמן ממשרד המבקר הדגיש כי חובת המבקר לבקר כל הליך שמתבצע ללא חוקיות, וזה כולל כמובן חוקי יסוד כמו כבוד האדם וחרותו". המשפטן ד"ר הלל סומר חלק על מגמה זו שבאה לביטוי בדברי כל הדוברים ואמר כי תופעה זו משולה בעיניו לשוער שעוזב את השער ומצטרף להתקפה. "אין מקום להוסיף עוד חוליה שיפוטית", אמר. "יש מרחב רב להעלות סוגיות מעין אלה לבג"ץ. זכות העמידה בו כמעט בלתי מוגבלת. אם המבקר יעסוק בזה הדבר יפגע במשימותיו כיום". גם לגבי קיומם של אסירי איקס הייתה מחלוקת בין שתי האסכולות. בעוד עו"ד גוטמן ראה התערבות פוטנציאלית של המבקר בנושא זה כטבעית וכנגזרת מהגדרת תפקידו, עו"ד סומר ראה בכך כהתערבות שאינה במקומה וקרא להשאיר זאת בידיה המנוסות והמורגלות בכך של בג"ץ.

הדברים נאמרו במהלך כינוס על מוסד מבקר המדינה בסביבה חברתית משתנה שנערך (יום ה', 11.7.13) במרכז הבינתחומי בהרצליה.