בית המשפט העליון קבע פעמיים תוך שבוע, כי סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר עודד מודריק, כלל בפסקי דינו עובדות שאינן נכונות או אינן מבוססות. מדובר בשני הרכבים שונים שדנו בנושאים שונים - האחד בתחום הפלילי והאחר בתחום המינהלי.

המקרה האחד והחמור מביניהם היה בעניינו של גבריאל רבי, שהורשע במאות עבירות זיוף ומיסים. ההרשעות נגדו לשני תיקים, שהתייחסו לראשית שנות ה-90 ולראשית שנות ה-2000. המשנה לנשיא, מרים נאור, אומרת (18.7.13) בהסכמת השופטים חנן מלצר ואורי שהם:

"בית המשפט ציין שם כי יש רגליים לסברה שבין התקופה בגינה הוגש כתב האישום בתיק העיקרי (השנים 1995-1992) לבין המעשים בגינם הורשע בתיק הנוסף (בשנים 2004-2002), המשיך המערער בפעילות עבריינית באמצעות איש קש, שלא הסגיר אותו. הכוונה, בהקשר הדברים, היא לאותה פרשיה בגינה לא הועמד המערער לדין. לקביעה זו או אף לאמירה כי 'יש רגלים לסברה' לא היה מקום. המערער לא הואשם ולא הורשע בדין בעניין זה". בעיקר בשל אמירה זו של מודריק, החליט ביהמ"ש העליון להפחית שנה משמונה שנות המאסר שנגזרו על רבי.

המקרה השני נגע למשפחה בה האב הוא מהגר בלתי חוקי מניגריה והאם היא מהגרת מהפיליפינים. מודריק דחה את בקשתו של האב לאפשר לו להתגורר בישראל, וביהמ"ש העליון הפך ברוב דעות את החלטתו, לאחר שהוועדה שדנה בעניינם דחתה שוב את בקשתם. מלצר אומר (11.7.13):

"קביעותיו של בית המשפט הנכבד קמא לפיהן: 'הקשר בין העותר לבתו בישראל נראה כקשר אינטרסנטי יותר מאשר היחס הטבעי של הורות', וכן: 'החיבור המשפחתי ככל שהם נראים מנקודת המבט של העותר הם יותר עניין תועלתי מאשר פרי היחס הרגשי הקשור בעבודות הורה לילדו' - היו מרחיקות לכת יתר על המידה, וממילא הן הובילו גם את הוועדה ההומניטרית לכדי טעות".

מלצר דוחה גם את קביעתו העובדתית של מודריק, לפיה האב עזב את ישראל מרצונו ולכן אין מקום להעניק לו כעת זכות להתגורר בה. מלצר קובע, כי העזיבה נועדה למנוע את גירושו של האב בהיותו מהגר בלתי חוקי. השופטת עדנה ארבל מצטרפת למסקנות אלו:

"הוועדה הבינמשרדית מיום 18.12.11 שדנה בעניין בעקבות המלצתנו שגתה בקביעותיה בהמשך לממצאיו של השופט המחוזי כי 'המשפחה חיה מספר שנים במציאות של פירוד מתוך בחירה' כמו גם בהוסיפה כי 'הם תוך בחירה מודעת העדיפו כי הבת והאם יישארו בישראל'. עוד אוסיף בהקשר זה כי אני מסתייגת מהאמירה של בית המשפט המחוזי שאומצה על-ידי הוועדה כי 'הטיעון ההומניטרי בתיק מפוקפק וממנו עולה כי הקשר בין המערער לבתו נראה כקשר אינטרסנטי שמטרתו קבלת המעמד בישראל'".