|
[צילום: Popperfoto, אימג'בנק/מראות אימג']
|
|
|
|
|
הוצאות שימוש ברכב יוכרו רק עד לסכום שנקבע בתקנות, גם אם בפועל חלקן של ההוצאות העסקיות גבוה יותר. כך קובע (17.7.13) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים,
דוד מינץ.
אהוד אפרת משתמש ברכבו הן לצורכי עבודתו והן לצרכים פרטיים, ולפיכך רשאי לנכות 45% מהן לצורכי מס. ואולם, אפרת טען שבפועל הוציא חלק גדול יותר לצורכי עבודה וביקש להכיר לו בסכום גבוה בעשרות אחוזים מהמכסימום. פקיד השומה ירושלים סירב והמחלוקת הונחה לפתחו של מינץ.
מינץ מעיר תחילה, כי בניגוד לעמדתו של פקיד השומה - כבר נפסק שניתן "לחלץ" את ההוצאות העסקיות מתוך הוצאות מעורבות. ואולם, לא כל הוצאה מותרת בניכוי ולשר האוצר יש סמכות להתקין תקנות אשר יגבילו את ההכרה בהוצאות. בין היתר, הותקנו התקנות הקובעות את הסכום המירבי שניתן לנכות כחלק העסקי מהוצאות הרכב.
מינץ מוסיף: "אכן קיימת בעייתיות מסוימת בכך שייתכנו מקרים בהם לא יותר לנישום לנכות הוצאה שהייתה לו בייצור הכנסתו, ובכך קיימת חריגה לכאורה מהעיקרון של גביית מס אמת. ואולם, המחוקק ומחוקק המשנה בעקבותיו לפי הסמכויות שניתנו לו בפקודה, רשאים לחרוג מהעיקרון הכללי ולקבוע כללים שונים, בין השאר בשאלת ניכוי הוצאות, ובלבד שהסמכות תיקבע מפורשות בפקודה" - כמו במקרה הנדון.
אפרת, אשר יוצג בידי עו"ד יוסי רומנו, חויב בהוצאות בסך 12,000 שקל. את פקיד השומה ייצגה עו"ד חוי טוקר.