"אני חרד למצבה של הבורסה" - כך אמר (יום ד', 31.7.13) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת בנוגע למצב השפל בו הבורסה בתל אביב מצויה.
לדברי האוזר - נדרש בנושא טיפול יסודי. "הבורסה היא משאב לאומי ולפעילות שלה יש השפעה מכרעת על הכלכלה", אמר. "בתקופה של משבר עולמי, הבורסה היא מנוף חשוב לצמיחה, מקור לגיוס הון, לחיבור בין משקיעים ליזמים. אם לא נשנה את התפיסה לגבי חשיבותה לצמיחה, נימצא בבעיות קשות. בהיעדר בורסה פעילה שמגדילה את זמינות ההון ליזמים, הצמיחה תיפגע וגם התעסוקה. התחרותיות תפחת והחוב הציבורי יגדל".
האוזר הוסיף כי הרגולציה בישראל ממלאת את תפקידה היטב. "תפקידנו להגן על המשקיעים אך יחד עם זאת צריך להיזהר מעודף רגולציה כי זה יחניק את השוק", אמר.
יו"ר הבורסה, שאול (סם) ברונפלד, שהודיע על התפטרותו זה מכבר, אמר בדיון כי "הנהלת הבורסה עושה כל שהיא יכולה לעשות. היא הארגון שמפעיל את הבורסה, 'האצטדיון הכלכלי' שעליו משחקים השחקנים הכלכליים; המשקיעים, הגופים המוסדיים, החברות המסחריות, שמי שמפעיל אותו מכין את כל מה שנדרש; הדשא מטופל, התאורה מצוינת, המושבים מוכנים ויש סדרנים. דבר אחד אנחנו לא יכולים לעשות; לעלות על המגרש. נדרשים שחקנים".
לדבריו, כל יום נעשית פעילות באג"חים ולא במניות. הוא ציין כי הממשלה גייסה 80 מיליארד
שקל באג"חים וחברות גייסו 40 מיליארד שקל באג"ח, כלומר 120 מיליארד שקל באג"ח ולא במניות והשאלה הנשאלת היא מדוע לא במניות.
"מה קרה לשוק המניות? לא קונים ולא מוכרים? כשהמחזורים יורדים קשה להנפיק. כיום אנחנו מפעילים את הבורסה עם מסחר של מיליארד שקל ביום אבל אנחנו ערוכים למסחר של 10 מיליארד שקל. השאלה היא איפה השחקנים. הבעיה איננה במנגנון שמפעיל את הבורסה. זה לא שאם נדיח את היו"ר מיד נקבל מסחר יומי של 2 מיליארד דולר. השפל הנוכחי איננו הראשון בתולדות הבורסה. היה שפל קשה בשנות ה-90' וב-2002-2001 ואף פעם לא חשבו שהפתרון זה להחליף את הנהלת הבורסה. היו פתרונות והבורסה יצאה מהמשברים. אנחנו לא יכולים לאיים על ניו-יורק וטוקיו. ההתעסקות בהנהלת הבורסה כמוה כהתעסקות בצ'ופצ'יק של הקומקום ולא בקומקום עצמו, שהוא כל שוק ההון והשדה הכלכלי של ישראל".
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, אמר כי ככל שיוגבלו החברות, השוק יהיה יותר מוגן אך לא יהיה שוק. "חברות ציבוריות רוצות לצאת מהבורסה עקב עודף רגולציה. דווקא בישראל המצב הכלכלי לא כל-כך גרוע בהשוואה לעולם, בעוד כמות ההנפקות במערב דווקא גדלה ורק בישראל לא רוצים להיכנס לבורסה. יש גם סיכון של חקיקה רטרואקטיבית. אם אתה רוצה להשקיע היום באיזשהו גוף, אתה לא יודע מה יקרה מחר, אולי כל כללי המשחק ישתנו, כמו למשל חוק הריכוזיות. ויש סיכון אישי, כל חוקי האכיפה המנהלית. במקרים של טעויות, לא של זדון כמובן, גם נושא המשרה חשוף לקנסות ולמשפטים. למנתח לב, אם עשה טעות, יש ביטוח התרשלות והוא מוגן, אך בשוק ההון הוא חשוף לקנסות עד מיליון שקל".
משקיע פרטי שהשתתף בדיון, אלי שני, אמר כי צריך לעודד גם את המשקיעים הפרטיים אך ישראל עושה את ההפך. "שיעור המס גבוה מאוד ואין קיזוז הפסדים בין שנה אחת לאחרת לצורך חישובי המס. בפועל המדינה מפסידה מיליארדי שקלים בשנה מהיעדר הכנסות ממיסים על מסחר בשוק ההון", אמר.
"נפעל להתניע הבורסה מחדש"
יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי אמר בתום הדיון כי "מדובר ברעידת אדמה. פעילות הבורסה ירדה בהיקפים גדולים, ממחזור של 2.4 מיליארד שקל עד לפני כמה שנים ל-900 מיליון שקל והרבה חברות נמחקות ובודדות נרשמות. ייתכן שזו בבואה של הכלכלה הישראלית. ועדת הכספים תפעל להתניע מהלך לשינוי המצב ולהפיכת הבורסה מחדש לגורם משפיע ומרכזי בשוק ההון הישראלי, כולל שינויי חקיקה אם הדבר יידרש. ניתן גיבוי לכל הגורמים הרלוונטיים, ככל שיזדקקו לכך".
