שופט בית המשפט המחוזי בחיפה,
רון שפירא, מתריע מפני מצב בו בעלים אלימים משתמשים במשרד הפנים כדי לכפות את רצונם על נשותיהם, תוך שימוש בהליך המדורג למתן אזרחות ישראלית.
התהליך המדורג מופעל כאשר אין זכאות אוטומטית לאזרחות ישראלית. שפירא התייחס להפעלתו כאשר הבעל הוא אזרח ישראלי והתהליך מיועד להעניק אזרחות זו לאשתו. לדבריו (28.7.13), במצב זה עלול בעל אלים לסחוט את אשתו שלא לעזוב אותו, שכן אם תעשה זאת - הוא יודיע על כך למשרד הפנים, וזה יפסיק מיידית את תהליך הענקת האזרחות.
שפירא אומר: "השיטה להסדרת מעמד בישראל מכוח מערכת יחסים זוגית בין בני זוג, שהאחד הוא אזרח ישראלי והשני זר, מקנה לבן הזוג הישראלי שליטה בפועל על ההליך. ברצותו יאפשר את ההליך וברצותו יודיע למשרד הפנים על הפסקת הקשר הזוגי, וכפועל יוצא מכך תופסק אשרת השהייה בישראל לבן/בת הזוג הזרים. מציאות זו מנוצלת לא אחת ע"י בני זוג אלימים, המנצלים את תלותן של בנות הזוג הזרות בכוחם לשלוט על אשרת השהייה של בת הזוג בישראל.
"נפגעת האלימות בתא הזוגי ניצבת בפני האפשרות להמשיך ולהיענות לכל גחמותיו של בן הזוג המכה, או לחלופין להסתכן בביטול אשרת השהייה בישראל, דבר שעלול לנתק אותה ממקום שהפך עם השנים להיות מרכז חייה, ועיתים אף מילדיה. בפועל הופך משרד הפנים, בחלק מהמקרים ושלא ברצונו, להיות חלק מרכיב הכוח באמצעותו חובט בן הזוג האלים בבת הזוג הזרה. אם זו לא תחריש ותספוג בהכנעה - תורחק מישראל (לעיתים אף בלא יכולת להעיד על האלימות שחוותה)".
שפירא מוסיף: "מצאתי לנכון להצביע על תופעה זו, בה הופך משרד הפנים ואופן הפעלת מדיניות ההליך המדורג להיות מכשיר בידי בעלים אלימים להשלטת רצונם על בנות זוג התלויות בהם בעצם שהותן בישראל. לא לשם כך ניתנו למשיב סמכויותיו, לא לשם כך נקבעו כללי ההליך המדורג. ראוי כי הדבר יילקח בחשבון במקרים מסוג זה".
שפירא דחה את עתירתה של אישה ילידת ירדן נגד החלטתו של משרד הפנים להפסיק את התהליך המדורג בעניינה, לאחר שעזבה את בעלה הראשון, נישאה למעשה בצורה פיקטיבית לבעלה השני וכעת חיה עם בעלה השלישי - כולם אזרחי ישראל. שפירא החליט על כך בשל השיהוי הכבד בהגשת העתירה (שבע שנים), העובדה שהאישה לא גילתה לבית המשפט שיש לה עבר פלילי, חוסר נקיון כפיה בנישואין השניים ואי-מיצוי ההליך המינהלי לפני הפנייה לבית המשפט.
עוד קבע שפירא, כי על בני הזוג להגיש למשרד הפנים בקשות מפורטות חדשות הן בעניינה של האישה והן בעניינו של בנם המשותף. הוא גם הנחה את משרד הפנים להביא בחשבון את נסיבותיה של האישה ובעיקר את האופן בו גרם בעלה הראשון להפסקת הטיפול בעניינה, לאחר שעזבה אותו בשל אלימותו.
