לוי יצחק רחמני ישלים כספי דיבידנד לתלמה מגד

ניצחון לתלמה מגד על איש הביטוח לוי יצחק רחמני. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר דרורה פלפל חייבה את רחמני לשלם למגד 360,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מאפריל 2008, ודחתה את התביעה הנגדית של רחמני כנגד מגד.

מגד התקבלה בספטמבר 91' לעבודה כפקידת פוליסות בחברת הביטוח איילון שבבעלותו ובניהולו של רחמני. במהלך הזמן התהדקו הקשרים בינה לבין רחמני ובינתיים היא גם התגרשה מבעלה מסיבות אחרות.

בכתב התביעה שהגישה מגד כנגד רחמני, נאמר כי בשנת 91' סיפר לה רחמני כי נודע לאשתו על אודות הקשר ביניהם והיא דרשה כי מגד תפוטר מעבודתה באיילון לאלתר. מגד אכן עזבה את העבודה ורחמני סייע לה במציאת עבודה בחברת הביטוח צור שמיר. הקשרים בין השניים נותרו על-כנם, עם הפסקה קצרה.

בשנת 93' החלה מגד לעבוד כשכירה בסוכנות הביטוח "עיתים" שבשליטת רחמני ולאחר מכן בחלוף כשנתיים שימשה מגד כמנהלת העסקים של סוכנות הביטוח מבטחי עיתים. מגד טענה בתביעתה כי לא קיבלה את המגיע לה מבחינת חלוקת הדיבידנד במבטחי עיתים ובנוסף כי רחמני הבטיח לדאוג לרווחתה גם לאחר פרישתה לפנסיה וכי לא קיבלה את כל הכספים המגיעים לה במסגרת הסכם הויתור עליו חתמה עם רחמני.

רחמני הגיש כתב תביעה שכנגד בטענה כי מגד ביטלה את הסכם הוויתור, ועל כן עליה להשיב לו את הכספים ששולמו לה במהלך כל השנים ובנוסף לפצותו בגין נזקיו כתוצאה מהפרת הסכם הויתור.

השופטת פלפל התבקשה להכריע האם מגד קיבלה את מלוא הדיבידנדים להם הייתה זכאית, האם קיים הסכם ויתור בר-תוקף והאם מולאו הוראותיו?

השופטת השתכנעה כי מגד קיבלה את מלוא סכומי הדיבדינדים שחולקו. בהתייחסה להסכם הוויתור, ציינה השופטת כי אם ההסכם היה נגוע בלחץ ובכפייה, המועד להשתחררות ממנו הוא לאחר שנודע על הלחץ והכפייה ונראה כי מגד הייתה מודעת לכך שמצבה נוצל על-ידי רחמני כבר בזמן אמת, ולכן השתחררות מהסכם כזה הייתה אמורה להיות זמן קצר לאחר החתימה, ולא ניתן להמתין עד שההסכם ימולא חלקית ואז לטעון ב"רוורס" טענה מעין זו.

לדברי פלפל, מבחינתה של מגד ההתחיבויות כלפיה מולאו, וספק רב אם ניתן לבטל הסכם אחרי שצד קיבל את כל מבוקשו בנושא התשלומים. לדעתה, שני הצדדים סבורים כי הסכם הויתור קיים ואם הא קיים אזי רחמני אינו יכול לתבוע ממגד השבת כספים בטענה לביטול ההסכם על ידה והפרתו. רחמני לא הצליח לבסס כל נזק שנגרם לו כתוצאה מהפרתו של ההסכם ועל כן יש לדחות את תביעתו הנגדית, קבעה.

לסיכום קבעה פלפל כי רחמני לא הצליח להוכיח את טענת ההגנה שלו לפיה שילם את מלוא התשלום לפי הסכם הוויתור ומאחר שבהתאם להסכם האמור שולם למגד סכום של 540,000 ש"ח הרי שהיא זכאית לתשלום יתרת הסכום עד לגובה הסכום שנקבע בהסכם הויתור בסך של 900,000 ש"ח, דהיינו על רחמני לשלם לה סכום נוסף של 360,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ובנוסף לשאת בהוצאותיה המשפטיות של מגד בסך 10,000 ש"ח.