ארדן: רשות השידור חולה; נפחית האגרה

שר התקשרות גלעד ארדן הציג הבוקר (ב') בתל אביב את הוועדה שאמורה לבחון את המתווה לשידור הציבורי בישראל עד לסוף השנה. בראשית מסיבת העיתונאים אמר ארדן כי "אני לא ממונה על רשות השידור אלא על ביצוע חוק רשות השידור. מסיבה זו ניגשתי לברר האם הרשות מתכוונת למלא את מטרות החוק. המסקנה שלי הייתה חדה וברורה, המטרות אינן מושגות והרשות איבדה את הרלוונטיות וההשפעה שלה ומי שנפגע מכך זה הציבור בישראל".

ארדן אמר, כי "לפעמים לפוליטיקאים נוח שיש כלי שידור בהשפעתם, אני אמרתי שכל האופציות פתוחות על השולחן ואנחנו צריכים שידור עצמאי מנותק מהשפעה פוליטית. אם הוועדה לא חושבת שמתוך הגוף הקיים אפשר להגיע לפתרון, גם האופציה של סגירה ופתיחה מחדש עומדת על הפרק".

השר ארדן ציטט מדוח שכתב אורי שנער בשנת 2006 שם היה כתוב, כי "התובנה כי אין תמורה בעד האגרה היא נחלת הכלל. 12 ועדות עסקו עד כה בשידור הציבורי ומאז אותו הדוח הוציא הציבור עוד 6 מיליארד שקלים על רשות השידור".

חברי הוועדה, שנחשפו אתמול ב"גלובס" הם איש התקשורת רם לנדס, היו"ר, מנהלת הדרמה בקשת קרני זיו, מנכ"ל רשות השידור לשעבר יאיר אלוני, העיתונאי צביקה גולדברג, איש התקשורת ג'קי לוי, איש משרד החינוך ג'לאל ספדי, היועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד, נציגת משרד המשפטים דפנה גלוק, אנשי משרד האוצר יונתן גלוק ויונתן רזניק.

ארדן אמר כי גם נושא הרדיו יעמוד על הפרק לבחינת הוועדה. "אם השינוי יצריך תיקוני חקיקה, נעשה זאת", אמר ארדן והוסיף, "רשות השידור חולה וצריכה שינוי דרמטי. כל מתווה שיוצג ייבחן על-פי התוצאה הזו. הרפורמה הנוכחית שהושגה לא מבטיחה את השינוי הדרמטי הזה".

שר התקשורת התייחס גם לנושא האגרה ואמר: "במנדט של הוועדה אנחנו מבקשים לבחון את המתווה הנכון, תוך הקטנת עלויות - מיליארד שקל זה יותר מדי - וגם הפחתת האגרה. אבל אין מודל אחר לגוף שידור ציבורי שלא על-ידי מימון האזרחים. האלטרנטיבה היא מימון מתקציב המדינה אך אז מחיר ההתערבות מוחשי יותר. אולי נכון לחפש מודל אחר של גבייה, אבל אין מודל אחר פרט לאגרה".

לדבריו, "אני מאמין אמונה שלמה ועמוקה בחשיבות השידור הציבורי בכל מדינה דמוקרטית, על אחת כמה וכמה במדינת ישראל. בשל היחודיות התרבותית של מדינת ישראל, שפתה והרב תרבותיות הקיימת במדינת ישראל ושרק ערוץ ציבורי יכול לתת להם מענה".

ארדן ציין את המבנה הכלכלי של מדינה ישראל, "כלכלה כל כך קטנה וריכוזית שהערוצים המסחריים שלה נשלטים על-ידי בעלי הון, רק ערוץ ציבור יכול לתת מענה לצורך, להפרות את היצירה הישראלית והתרבות הישראלית משיקולים שאינם מונחי רייטינג. החלטתי לבחון את הסכם המימון שנחתם ובטעות כונה רפורמה, כדי לבחון אותה נפגשתי כמעט עם כל מי שהיה שותף בגיבושו, כולל החברה המקצועית שגיבשה אותה ושאלתי מספר שאלות פשוטות והשאלה המרכזית ביותר הייתה, שאלת 8 מיליון האזרחים והתוכן שהם נחשפים אליו מדי יום.

"שאלתי איך הסכם המימון הזה עומד להשפיע על התוכן. הבנתי שמדובר בגרסה מסורסת של הרפורמה שנכתבה לפני 7 שנים, לכן החלטנו לצאת למהלך השהייה של אותו הסכם מימוני ובחינתו מחדש ושוב מתוך ראיה שאזרחי ישראל לא יכולים לעבוד על דפוס אוטומטי להעברת מיליארד שקלים כל שנה לרשות שידור שאינה ממלאת את תפקידה.

"הסכם המימון היה אמור להעביר 700 מיליון שקלים ולא הייתי מוכן להיות שותף ליישום של הסכם שכרוך בהוצאה כה גבוהה של כספי ציבור ולא יביא להבראה מלאה של רשות השידור. בגיבוי שר האוצר וראש הממשלה איתרנו את אנשי המקצוע שיכולים לתרום מהידע שלהם בכדי להבריא את רשות השידור".

השר אמר עוד, כי "אני לא נגד עובדי רשות השידור, יש עובדים מצוינים ומסורים וכנראה שיש יותר מדי עובדים ברשות השידור. כיום רוב צופי ערוץ 1 הם בגיל מתקדם, וכשאנחנו מסתכלים על הדור הצעיר ואיך הם צופים בטלוויזיה, כל הדברים האלה מחייבים אותנו למהלך דרמטי ומרחיק לכת ומהיר. היה חשוב לי להתחיל במהלך כבר בתחילה הקדנציה. אני לא מתכוון לחכות לאישור הקונגרס לאישור הדבר הזה".

לנדס הודה לשר ארדן ולראש הממשלה: "שידור ציבורי הוא דבר קיומה לכל חברה מתוקנת וודאי לחברה הישראלי שעדיין נאבקת על זהותה. שידור ציבורי הוא לא מותרות הוא עמוד שידרה לכל חברה. אני יודע שהיו הרבה וועדות בעבר, יש לי אמון מלא שהפעם מתגבש צירוף נסיבות שיאפשר שינוי היסטורי. אני ידוע שברשות השידור עובדים הרבה אנשים טובים אני יודע כמה קשה לחיות לנהל ארגון משדר שערפל של אי וודאוות מרחף מעליו, אני מקווה שנצליח לגבש החלטות תוך 3 חודשים".