העליון: יש להרשיע בעבירות קפידה רגולטוריות

ככלל יש להרשיע בעבירות רגולציה מסוג אחריות קפידה, וענישה לצד הימנעות מהרשעה צריכה להיות בגדר היוצא מן הכלל. כך קובע (יום ג', 10.9.13) בית המשפט העליון.

עבירות קפידה הן כאלו בהן המימד הפלילי טבוע בעצם המעשה, כך שהוכחת המעשה מהווה הוכחה של האחריות הפלילית. השופט עוזי פוגלמן אומר, כי הוא מוכן להניח שלאופיין של עבירות קפידה (להבדיל מעבירות שבבסיסן מחשבה פלילית או רשלנות) יש משקל לעניין ההרשעה בפלילים והמרשם הפלילי, אך אין הוא מקבל את הגישה לפיה יש מקום להקל בהימנעות מהרשעה בהן.

פוגלמן מתייחס לנטייתו של המחוקק להעביר עבירות בתחום איכות הסביבה למסלול של אכיפה מינהלית, בין היתר במטרה להימנע מהרשעה פלילית בגינן. אולם, הוא מדגיש, לא כל העבירות הועברו למסלול זה וסביר להניח שיהיו עבירות בתחום איכות הסביבה שייוותרו במסלול הפלילי.

לדברי פוגלמן, "קביעת חזקה שלפיה אין להרשיע בעבירות אלה, אלא אם כן התביעה תוכיח 'נסיבות מחמירות' - עלולה להכביד עד מאוד על רשויות האכיפה בבואן למצות את הדין עם עבריינים בעבירות אסדרתיות בכלל, ועבירות סביבתיות בפרט".

פוגלמן קובע: "להשקפתי, כל עוד מדובר בהליך פלילי, מוסיף לחול הכלל הנטוע בפסיקתנו שלפיו הליך שבו הוכחה אשמתו של נאשם מסתיים בהרשעתו בדין. ההכרעה אם ראוי להעביר עבירות אלה (כולן או מקצתן) למתווה אכיפה חלופי נתונה למחוקק ולמחוקק המשנה. כל עוד הדבר לא נעשה, קביעת כלל הפוך בדבר הימנעות מהרשעה (אלא בנסיבות מחמירות) תגביל את אפשרויות הענישה העומדות לרשותו של בית המשפט, תכביד על רשויות אכיפת החוק ותפגע בתכלית ההרתעתית החשובה שעליה עמד בית משפט זה ביחס לעבירות אסדרתיות בכלל, ועבירות איכות הסביבה בפרט".

הדברים נאמרו בדיונו של בית המשפט העליון בערעורה של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, להימנע מהרשעתם של דוד שבתאי ואריאל פולקביץ מחברת סלקום ומחברת חפרפר (בהתאמה) בשל פגיעה בצינור ביוב וגרימת נזק סביבתי. פוגלמן אומר, כי בנסיבות המקרה ניתן היה להימנע מההרשעה ולפיכך נדחה הערעור.

השופטים סלים ג'ובראן ואורי שהם הסכימו עם ג'ובראן. את המדינה ייצג עו"ד עדי דמתי שגיא, ואת שבתאי ופולקביץ - עוה"ד יוסי בנקל, משה מזרחי, ענבל רז ושלומי בלומנפלד.