כ-65% מההודעות לעיתונות שמפיצים הבנקים בישראל הופכות לכתבות, רובן המכריע עוד באותו היום שבו משוגרת ההודעה לעיתונות, כך עולה מדוח שהכינו הסטודנטים אורי קורסטישבסקי ושי זינגר במסגרת לימודי התואר השני שלהם במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הסטודנטים אספו את הההודעות לעיתונות שפרסמו חמשת הבנקים הגדולים בישראל במהלך שנת 2012, 149 הודעות בסך-הכל, ובדקו כמה מהן הפכו לכתבות באתרי האינטרנט של "
דה מרקר", "
גלובס" ו"
כלכליסט", כמו גם באתרים ynet ו-nrg. בבדיקה נמצאו 216 כתבות שהתבססו על ההודעות.
לפי הדוח, הסיכוי הגבוה ביותר עבור הודעה לעיתונות להתפרסם ככתבה עיתונאית הוא באתר "גלובס", שם זכו כ-39% מההודעות להתפרסם ככתבות, לעומת 34% ב"כלכליסט" ו-28% ב"דה מרקר". מבין האתרים הכלכליים, "גלובס" נמצא גם במקום האחרון בבחינת מספר הפעמים שבכתבה שולבה דעת מומחה. רק ב-3% מהכתבות שפורסמו ב"גלובס" על סמך הודעות לעיתונות של הבנקים שולבו דעות של מומחים לנושא, וזאת לעומת 4% ב"כלכליסט" ו-8% ב"דה מרקר".
ממצא מעניין נוסף שהתגלה בבדיקה נוגע ליחס שמקבלים הבנקים השונים מהעיתונים.
בנק הפועלים, כך התגלה, מקבל את היחס הטוב ביותר מהעיתונים, ובעיקר מ"גלובס". 45% מההודעות לעיתונות שהוציא בנק הפועלים הפכו באתר "גלובס" לכתבות, וזאת לעומת 39% ב"כלכליסט" ו-30% ב"דה מרקר".
בנק לאומי זכה ליחס טוב מהאתרים, אם כי מעט פחות מהפועלים. אחריו הבנקים דיסקונט והבינלאומי (את בנק מזרחי-טפחות לא כללו הסטודנטים בבדיקה, בשל המספר המצומצם של הודעות לעיתונות שהוציא במהלך השנה).
הדוח נכתב עבור עמותת הצלחה במסגרת הסמינר "תקשורת לכל - מפת התקשורת וצדק חברתי" שמעביר פרופ'
עמית שכטר, ונעשה בהנחיית פרופ' שכטר, משה שוורץ ועו"ד
אלעד מן, היועץ המשפטי של הצלחה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
