בשנת 2011 עמד שיעור הילדים בסיכון לעוני בישראל על 40% לעומת 20% בממוצע במדינות האיחוד האירופי. כך עולה (יום ד', 16.10.13) מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה פרטים מתוך דוח פני החברה מספר 6 שיתפרסם במלואו מחר, המציג את ישראל במבט בינלאומי.
עוד מוצא הדוח, כי באותה השנה, שיעור משקי הבית של משפחות חד-הוריות עם ילדים תלויים הנמצאים בסיכון לעוני, עמד על 44% בישראל (41% בשנת 2001). במדינות האיחוד האירופי שיעורם עמד על 35% בממוצע (32% ב-2001). בראש משקי בית כאלה עומדות בדרך כלל נשים.
הנתונים הנ"ל למעשה ממחישים מדוע בעשור האחרון חלה עלייה בשיעור האוכלוסיה בסיכון לעוני בישראל. בשנת 2011, 31% מאוכלוסיית ישראל היו בסיכון לעוני לעומת 26% בשנת 2001. למעט גרמניה ושוודיה, זוהי העלייה הגבוהה ביותר בהשוואה למדינות האיחוד האירופי.
הכי הרבה פסולת - בראש פינה
נתון מעניין העולה מן הדוח, גם אם אזוטרי משהו, מלמד כי בשנת 2011, כמות הפסולת לנפש באשכול חברתי-כלכלי הגבוה ביותר (10) עמדה על 4.4 ק"ג לנפש ליום - פי 3.8 מכמות הפסולת לנפש באשכול חברתי-כלכלי 1.
בשנת 2011, פסולת לנפש באשכול חברתי-כלכלי 1 הייתה 1.2 ק"ג לנפש ליום (לעומת 0.7 ק"ג לנפש ליום בשנת 2010). ברשויות הלא-יהודיות, כמות הפסולת לנפש בשנת 2011 הייתה 1.3 ק"ג לנפש ליום לעומת 1.8 ק"ג לנפש ליום ברשויות היהודיות ו-2 ק"ג לנפש ליום ברשויות המעורבות.
היישוב שבו הייתה הכמות הגבוהה ביותר של פסולת לנפש ליום הוא ראש פינה מאשכול חברתי-כלכלי 7 (7.9 ק"ג לנפש ליום) ולאחריו סביון מאשכול חברתי-כלכלי 10 (5.9 ק"ג לנפש ליום). ביישוב כסיפה, מאשכול 1, כמות הפסולת לנפש ליום הייתה הנמוכה ביותר (0.5 ק"ג). בהשוואה הבינלאומית, בשנת 2010, כמות הפסולת הביתית הממוצעת לנפש ליום (1.7 ק"ג) בישראל הייתה גבוהה מזו שברוב מדינות ה-
OECD (ממוצע OECD - 1.5 ק"ג).
עוד נמצא בדוח, כי רמת המינוע ברכב נוסעים בישראל, נמוכה יחסית לרוב המדינות המפותחות. בישראל רמת המינוע ל-1,000 תושבים עלתה מ-168 בשנת 2000 ל-272 בשנת 2010. זאת בעוד שפינלנד, פולין, יוון וארה"ב הן המדינות שבהן רמת מינוע רכב נוסעים עלתה באופן משמעותי.
מצטיינים בהשכלה הגבוהה
בשנת 2002 כ-30% מכלל האוכלוסיה בישראל היו אקדמאים; 29% קיבלו תואר ראשון ותואר שני. אחוז זה דומה לממוצע (31%) מדינות ה-OECD. בשנת 2011, אחוז מקבלי תואר ראשון ושני מכלל האוכלוסיה בישראל זינק כבר ל-36%, כאשר גם בממוצע מדינות ה-OECD חלה עלייה ל-39%.
יש הבדל בין אחוז הגברים האקדמאים לאחוז הנשים האקדמאיות, כאשר ברוב המדינות אחוז הנשים האקדמאיות גבוה באופן משמעותי. בישראל ההפרש בין נשים לגברים היה 12% בשנת 2011, ובדנמרק ובפינלנד ההפרש היה מעל 20%. לעומת זאת, בטורקיה וביפן אחוז הגברים האקדמאים היה גבוה יותר מאחוז הנשים האקדמאיות. יש לציין כי מקור הפער שבין אחוז הנשים האקדמאיות לאחוז הגברים האקדמאים בישראל נובע מלימודים לקראת תואר ראשון. בלימודים לקראת תואר שני הפער מצטמצם, ואינו משמעותי.
מרגישים בטוחים
למרות המצב הביטחוני בישראל, הציבור כאן דווקא מרגיש בטוח יחסית. בישראל אחוז האנשים שדיווחו על תקיפה נמוך באופן משמעותי לממוצע מדינות ה-OECD ועומד על 1.8% בלבד. כמו-כן, אחוז האנשים שדיווחו כי הם מרגישים בטוחים ללכת לבד בשעות החשכה במדינות ה-OECD עומד על 67.3% בממוצע, ואילו בישראל נתון זה עמד על 73.3%.
