בית הדין הצבאי ביפו הרשיע היום (12.11.03) את סרבן הגיוס יונתן בן-ארצי בעבירה של סירוב פקודה, שיוחסה לו בכתב האישום. בן-ארצי, אחיינה של שרה נתניהו, סירב להתגייס לצה"ל מטעמי מצפון.
השופטים דחו את כל טענות ההגנה, וקבעו כי אין בידם הכלים להשיג על החלטות הוועדות בפניהן הופיע בן-ארצי, בעיקר לאור פסק דינו של בג"צ, שלא התערב בהחלטות הוועדות. עם זאת, השופטים קבעו בהערת אגב, ולמעלה מן הצורך, כי הם מאמינים לבן-ארצי שסירובו להתגייס נובע מהיות פציפיסט, ודחו את טענות ועדת הגיוס, שקבעה שבן-ארצי פועל משיקולי נוחות ורצון להגשמה עצמית ולא מתוך פציפיזם.
כדי להבהיר את הסוגיה, יש להסביר: בית המשפט קבע, כי בית הדין הצבאי אינו ערכאת ערעור על החלטות ועדת המצפון של צה"ל, שהוקמה כדין כדי לדון בנושאים אלה. בהערת אגב אמרו השופטים, כי הם נוטים להאמין לעדותו של בן-ארצי כי הוא פציפיסט אמיתי. ואולם, גם אז, הפקודה שניתנה לבן-ארצי ודרשה ממנו להתחייל היתה פקודה חוקית ועל-כן יש להרשיעו על סירובו לפקודה זו. שאר הערותיו של בית הדין, לא נצרכו לשם ההכרעה בדינו של בן-ארצי, ועל-כן הן מוגדרות כ"הערות אגב".
בהכרעת הדין ציינו השופטים, כי הם סבורים שבן-ארצי "לא שיקר לגבי צפונות לבו ולא הגיע מתוך ניסיון לרמות או להשיג פטור". גזר דינו יינתן במועד אחר.
אולם בית הדין היה מלא מפה לפה בסרבנים ותומכיהם ובנציגי התקשורת הישראלית והבינלאומית, וכן משקיפים של ארגוני זכויות אדם שונים, כאשר אב בית הדין, אל"מ אבי לוי, קרא את פסק הדין במשך כשעה.
השופטים: אין בידינו כלים להכריע
האם בן-ארצי הוא אכן פציפיסט
בהכרעת הדין המחזיקה כ-80 עמודים, הרשיע הרכב של שלושה שופטים בבית הדין הצבאי ביפו, בראשות אב בית הדין, אל"מ אבי לוי, את בן-ארצי בעבירה של סירוב פקודה, תוך שהוא מעלה שאלות קשות בדבר החלטת ועדת המצפון של צה"ל, שקבעה כי בן-ארצי אינו פציפיסט, ולכן אינו רשאי לזכות בפטור משירות צבאי.
השופטים ציינו בהחלטתם, כי הנאשם לא שיקר בטענות שהעלה בפני הוועדה, וכנראה שלא ניסה להשיג פטור משירות צבאי מטעמי נוחות, תוך הצגת טענות שווא. "הוועדה טענה, כי בן-ארצי רצה פטור משירות מטעמי נוחות אישית. אי-אפשר להמשיך לומר זאת לאחר שבילה תקופה ממושכת בכלא בשל השקפותיו ודחה הצעות חוזרות של קצינים בכירים לשרת בצבא בתנאי שירות קלים ונוחים".
"עמידתו האיתנה של הנאשם עד כה, תוך ריצוי עונשי מחבוש, עמידה לדין פלילי והתעקשות חרף כל זאת, על הימנעות משירות צבאי, למרות הצעות נוחות שהוצעו לו, מלמדת דווקא על אידיאולוגיה".
השופטים ציינו, כי אינם יכולים להחליט במקום ועדת המצפון, שאף העלתה נימוקים שונים לדחיית בקשתו בכל אחת משלוש הפעמים שהתכנסה לדון בעניינו. השופטים המליצו לצבא, לזמן את בן-ארצי להופיע בפעם הרביעית בפני הוועדה: "טוב תעשה המערכת הצבאית, אם תורה על הבאתו שוב של הנאשם בפני הוועדה". עם זאת, גם אם יופיע בן-ארצי בפני ועדה נוספת, אין בכך לזכותו מן האשמה, שכן הוא עדיין עבר עבירה של סירוב פקודה, ולכן הוא צפוי לעונש.
כמו כן, דחה בית הדין את טענת התביעה, לפיה השתתפותו של יוני בעצרת של תנועת הסירוב 'יש גבול' מעידה כי הוא סרבן פוליטי ולא מצפוני. "אין סתירה בין פציפיזם בין דעה פוליטית, ובהחלט סביר שפציפיסט יתנגד לשלטון ישראל מעבר לקו הירוק ויתמוך במי שמסרב לשרת שם. היינו מתפלאים אילו הביע בן-ארצי דעות אחרות מאשר אלה", כתבו השופטים בהכרעת הדין.
שלושת השופטים מצאו לנכון גם להזכיר, כי בעדותו של יו"ר הוועדה, אל"מ שמחי, נחשפו ליקויים רבים בדרכי עבודתה של הוועדה, כגון העדר קריטריונים והנחיות ברורות. "אל"מ שמחי העיד ביושר ולא נמנע מלחשוף ליקויים שהוא היה אחראי להם", ציינו השופטים.
בן-ארצי: ההרשעה טכנית; ביה"ד הכיר באמונתי הפציפיסטית
בן-ארצי עצמו הגיע לבית הדין כשהוא מחייך ובמצב רוח מרומם. "ישנתי טוב בלילה", אמר טרם התחיל הדיון. בסופו אמר: "השופטים האמינו לי שאני פציפיסט. זאת הוכחה שאם התהליכים היו נעשים כנדרש על-ידי הצבא, לא הייתי עומד היום בפני סיטואציה כזאת".
בתום הקראת הכרעת הדין, אמר בן-ארצי: "אני מרוצה, עד כמה שאפשר להיות מרוצה מבית דין צבאי. שלושת השופטים יצאו מגדרם לציין שאני אמין ושהם מאמינים לי ומקבלים את כנות ההשקפות הפציפיסטיות שלי, ודחו לחלוטין את כל טענות התביעה בנושא הזה ואת החלטות 'ועדת המצפון' שקבעה שאינני פציפיסט. בצורה טכנית לחלוטין, הם נאלצו להרשיע אותי על סירוב פקודה".
סניגורו של בן-ארצי, עו"ד מיכאל ספרד, אמר בתום הדיון: "השופטים דחו פה-אחד את כל החלטות ועדת המצפון של צה"ל, וקיבלו את הטענה שיוני פציפיסט. ההרשעה היא טכנית לחלוטין. ישנה המלצה לתת ליוני להופיע שוב בפני הוועדה, והכדור נמצא כעת אצל הפרקליט הצבאי הראשי, שצריך להחליט באשר להמצלה זאת של בית הדין. עד שלא תתקבל החלטת הפרקליט בעניין זה אין בכלל מה לדון על עונש כלשהו".
עו"ד ספרד הוסיף: "אני במקום המערכת הצבאית, הייתי חושב הרבה לפני שידחו שוב את הפניה הזאת. התביעה בהחלט לא יצאה טוב מהמשפט הזה, למרות ההרשעה. הם ניסו להביא פיל ויצא להם בקושי חד-תאי מפרפר. בית הדין דחה אחד לאחד את כל טיעוניהם וקיבל את עמדת ההגנה בנושא המהותי שעמד כאן לדיון, והוא לא השאלה אם הגיע לבקו"ם וקיבל פקודה, אלא השאלה האם הוא פציפיסט אמיתי ואיך נהגה בו ועדת המצפון".
"בית דין צבאי, שלושה שופטים פה-אחד, קבעו שהוא פציפיסט כנה והצבא נהג בו לא בסדר. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה. בית הדין הצבאי, בשר מבשרו של צה"ל, דורש משלטונות הצבא לדון שוב בעניין ולתקן את העוול המשווע שעשו לצעיר הזה, להפסיק את ההתעללות בו והמאסר המתמשך", אמר עו"ד ספרד.
רקע: בן-ארצי - היסטוריה של סרבנות
סרבן הגיוס יונתן בן-ארצי, יושב בכלא צבאי מזה כשנה, בשל סירובו לשרת בצה"ל, לטענתו ממניעים מצפוניים.
בן-ארצי טוען, כי אין בכוונתו לשרת בצבא כיבוש ודיכוי, ומשום כך על הצבא לשחררו משירות חובה כסרבן מצפון. לטענת בן-ארצי, הוא סרבן מצפון ממש כמו בחורי הישיבה, שמקבלים פטור משירות צבאי, בשל כך ש"תורתם אומנותם".
בן-ארצי טוען, כי הוא מוכר כאסיר מצפון על-ידי ארגון "אמנסטי" להגנה על זכויות אדם, ומאסרו מהווים הפרה ברורה על החוק הבינלאומי. לטענתו, על-פי ארגון 'אמנסטי', אדם הכלוא מטעמי מצפון יותר מ-100 יום, נחשב לאסיר מצפון.
תחילה, נשפט בן-ארצי על-ידי מפקדת הבקו"ם (בסיס קליטה ומיון), אל"מ דבורה חסיד, ובהמשך נשפט בן-ארצי על-ידי ראש אכ"א, האלוף גיל רגב.
בחודש אפריל, דחו שופטי בית המשפט העליון אהרן ברק, אליהו מצא ויעקב טירקל, עתירה שהגיש בן-ארצי נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליט הצבאי הראשי להעמידו לדין בפני בית דין צבאי. בן-ארצי ביקש לעמוד לדין בפני בית משפט אזרחי.
השופטים קבעו, כי החלטת היועמ"ש והפצ"ר אינה חורגת ממתחם הסבירות, היות שמערכת בתי הדין הצבאיים היא מערכת מקצועית, אובייקטיבית ובלתי תלויה, אשר ההליך הפלילי מתנהל בה על-פי כללים של סדר דין הדומים לאלה המופעלים על-ידי בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים.
הכרעת הדין במשפט 5 הסרבנים האחרים - בעוד כשבועיים
בתוך כך, הסתיים אתמול (ג') בבית הדין הצבאי ביפו, שלב הסיכומים במשפטם של חמשת הסרבנים - נעם בהט, חגי מטר, אדם מאור, שימרי צמרת ומתן קמינר. החמישה, מועמדים לשירות צבאי (מלש"בים) בני 18, אמורים היו להתגייס לצה"ל לפני כשנה, אך סירבו על-רקע התנגדותם לשרת "בצבא כיבוש", והם כלואים מאז בבתי כלא צבאיים.
סניגורם, עו"ד דב חנין, טען כי יש להמיר את תקופת גיוסם בשירות לאומי, כמו שעושות בחורות דתיות, משום שיש להם "בעיה מצפונית אמיתית בכל הקשור לשירות במערכת התומכת ומשמרת כיבוש". עוד טען, כי "במקרה זה, יש ליישם את המהפכה החוקתית של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בכל הנוגע לחוק כבוד האדם וחירותו".
החלטה לגבי החמישה אמורה להתקבל בתוך כשבועיים. העונש המקסימלי בעבירת סירוב פקודה - הוא שנתיים מאסר בפועל.
