עו"ד שמעון צבר מואשם בגניבת 37 מיליון ש"ח

פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה הגישה (יום א', 20.10.13) לבי המשפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד עו"ד שמעון צבר (65) באשמה של גניבת 37 מיליוני שקלים מאנשים אותם שכנע להפקיד בידיו את כספם לצורכי השקעה.

בכתב האישום נאמר כי הנאשם עו"ד במקצועו משנת 1975 היה בעל משרד עורכי דין בראשון לציון. בין השנים 2006 ועד לחודש מרס 2011 הוא שכנע לכל הפחות 45 אנשים שונים שנמנו בין לקוחותיו - קרובי משפחה, חבריו ומכריו, מרביתם אנשים מבוגרים ופנסיונרים - להפקיד בידיו כספים או להלוות לו כספים לצורכי השקעה, תמורת תשואה גבוהה, והכל בכוונה להונות אותם, לקבל מהם במרמה את כספם ולגנוב מהם סכומי כסף רבים.

לטענת התביעה, בפועל הנאשם לא השקיע את כספי קורבנותיו באפיקי ההשקעה השונים בהם התחייב להשקיע, ולהשיבם להם בתוספת ריבית גבוהה, ושלח ידו בכספים לשימושו או לשימושם של אחרים מטעמו.

כאילו ערבות בנקאית

לדברי התביעה, צבר הסתיר מהמתלוננים את העובדה שאם כספיהם יוחזרו המקור להחזרת הכספים הוא כספי "משקיעים" אחרים. על-מנת לשכנע את המתלוננים כי השקעתם מובטחת בערבות בנקאית הציג הנאשם בפניהם מסמכים הנחזים להיות מסמכי ערבות בנקאית בסכומים של מיליוני שקלים. המסמכים הכוזבים נועדו להציג מצג שווא לפיו לנאשם יכולת כלכלית להחזר ההשקעות וכי ההשקעות הללו מגובות על-ידי ערבויות בפועל.

בכתב האישום נאמר כי כנגד הכספים שקיבל צבר מהמתלוננים הוא מסר להם המחאות לפירעון עתידי על-שמו, שמשך מחשבונותיו הפרטיים ושכל תכליתן הייתה מצג לפיו הוא מתכוון להחזיר את הקרן והתשואה.

לטענת התביעה, על-סמך מצגיו הכוזבים קיבל צבר במרמה מ-45 מתלוננים שונים סך של 42.4 מיליון שקלים וזאת באמצעות העברות בנקאיות מידיות שאינן ניתנות לביטול אשר הופקדו בחשבנות הבנק שלו, וכן באמצעות העברות בנקאיות רגילות לחשבונותיו, המחאות וכסף מזומן.

המתלוננים דרשו את הכסף

התביעה טוענת כי בלחץ חלק מהמתלוננים שפנו אליו בדרישה לקבלת כספם בחזרה, הסכים הנאשם להחזיר לחלק קטן מהמשקיעים סכומי כסף מסוימים שנחזו להיות כספי ההשקעה ו/או כספי התשואה בגין ההשקעה, כאשר בפועל העביר להם כספים של מתלוננים אחרים. את רוב המתלוננים שפנו אליו וביקשו את כספם חזרה, שכנע הנאשם באמתלות שונות להותיר בידיו את כספם ותחת זאת המשיך להחזיק בכספים לשימושיו שלו או של אחרים מטעמו.

בכתב האישום נאמר כי לא זו בלבד שהנאשם שכנע חלק מהמתלוננים להותיר את כספם בידיו, אלא הוא אף שכנע אותם במרמה להוסיף על כספים אלה סכומים נוספים אשר אף הם הושקעו על ידו, וכל תכליתו הייתה לשלוח יד בכספים לשימושיו הוא.

בכתב האישום נטען כי המתלוננים לא קיבלו בחזרה את החלק הארי של כספם מהנאשם, אלא הלה החזיר חלק קטן בלבד למספר מצומצם של מתלוננים בסך כולל של 6.3 מיליון שקלים כך שבפועל גנב צבר מהמתלוננים סכום כולל של 37 מיליון שקלים.

בכתב האישום נטען עוד כי בשנות המס 2010-2006 הכין צבר וקיים פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים בכך שלא כלל את כספי המרמה בסך 42.4 מיליון שקלים שקיבל מהמתלוננים בספרי הנהלת החשבונות שלו. בנוסף, לא דיווח הנאשם באותם השנים לפקיד השומה על הכנסותיו ממקור ההכנסה הבלתי חוקי בסך כולל של 37 מיליון שקלים דהיינו השמיט הכנסות בגובה הסכום האמור.