שיעורי התעסוקה של אנשים בגילי 74-55 עלו בעשור האחרון וההכנסה לנפש במשקי בית של בני 65 ומעלה עלתה במידה משמעותית באותה תקופה. כך עולה (יום ב', 21.10.13) מפרסום פרטי מחקר חדש של מרכז טאוב, שיוצג בישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה בכנסת, החושף ממצאים חדשים על דפוסי התעסוקה וההכנסה של האוכלוסיה המבוגרת בישראל.

תחזיות דמוגרפיות מצביעות על גידול חד בשיעור האוכלוסיה המבוגרת במדינת ישראל בשנים הקרובות, ולא ברור באיזו מידה מערכת הביטחון החברתי והמערכת הפנסיונית ערוכות להתמודד עם שינוי זה, ומהן המשמעויות של המגמות והשינויים שמתרחשים בקרב אוכלוסיה זו. מחקר חדש של חוקרי מרכז טאוב, פרופ' איל קמחי וקיריל שרברמן, שיפורסם בקרוב ב"דוח מצב המדינה 2013" של מרכז טאוב, בוחן את השינויים בדפוסי התעסוקה ובמצב הכלכלי של האוכלוסיה המבוגרת בין השנים 2011-2001. ממצאים מהמחקר יוצגו בישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה בכנסת בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, שתיערך ב-29 באוקטובר.

במחקר נמצא שבעוד שההכנסה לנפש במשקי בית של אוכלוסיה בגילי העבודה המקובלים (עד גיל 64) בישראל לא גדלה במונחים ריאליים (כלומר, בניכוי האינפלציה) בעשור האחרון, ההכנסה לנפש במשקי הבית של מבוגרים גדלה באופן משמעותי.

חוקרי מרכז טאוב קבעו כי הגידול בהכנסה נובע בראש ובראשונה מגידול בשיעורי התעסוקה של האוכלוסיה המבוגרת בישראל. בקרב גברים ונשים בגילי 64-55, שיעורי התעסוקה בישראל היו במגמת עלייה, ודמו לשיעורים במדינות ה-OECD במשך המחצית הראשונה של העשור הקודם. החל מאמצע העשור הקודם שיעורי התעסוקה בישראל גדלו מהר יותר מאשר במדינות ה-OECD, ונוצר פער של יותר מ-6 נקודות אחוז לטובת ישראל - גם בקרב נשים וגם בקרב גברים.
 
בקרב בני 74-65, שיעורי התעסוקה של הגברים בישראל היו דומים לאלה של הגברים במדינות ה-OECD עד שנת 2004. החל מאמצע העשור השיעורים בישראל גדלו מהר יותר, כך שבסוף העשור נוצר פער של יותר מחמש נקודות אחוז לטובת ישראל. מגמה זו דומה למגמה שנצפתה בקרב בני 64-55, אם כי שיעורי התעסוקה של בני 74-65 נמוכים ביותר מ-50 אחוז משיעורי התעסוקה של בני 64-55. ההבדל הוא שהגידול בשיעור התעסוקה של בני 64-55 הואט בשנים האחרונות, בעוד שהגידול בשיעור התעסוקה של בני 74-65 הואץ.

תמונה שונה לגבי הנשים

לגבי נשים בגילי 74-65 הצטיירה תמונה שונה. אומנם שיעור התעסוקה בקרבן גדל מכ-7 אחוזים בשנת 2001 ליותר מ-12 אחוזים בשנת 2011, אולם שיעורי תעסוקה אלו נותרו נמוכים מן הממוצע של מדינות ה-OECD - אם כי הפער הצטמצם החל משנת 2008 עד כדי נקודת אחוז אחת ב-2011.

חוקרי מרכז טאוב מצאו עוד כי אחד הגורמים העיקריים המסייעים לתעסוקה בגיל השלישי הוא ההשכלה. כך למשל, ניכר פער משמעותי בין שיעורי התעסוקה של בעלי 12-9 שנות לימוד ובין שיעורי התעסוקה של בעלי עד 8 שנות לימוד, בקרב גברים ונשים בגילאי 74-65 כאחד. שיעורי התעסוקה ממשיכים לגדול כאשר עוברים לקבוצה של בעלי 13 שנות לימוד ויותר, אולם בשיעור נמוך יותר. בין 2001 ל-2011 חל גידול בשיעורי התעסוקה של כל קבוצות ההשכלה. בקרב נשים, שיעורי התעסוקה של בעלות עד 8 שנות לימוד גדלו אך במעט, בעוד ששיעור התעסוקה של בעלות 12-9 שנות לימוד יותר מהוכפל בין 2001 ל-2011.

אחד הגורמים שתרומתם ניכרת הן לגידול בתעסוקת הקשישים והן לגידול בהכנסותיהם הוא עליית רמת ההשכלה בקרבם. היות שבעשורים הבאים צפויה עלייה נוספת בהשכלה בקרב האוכלוסיה שתתבגר ותיכנס לקבוצת האוכלוסיה של הקשישים, יש לצפות שמגמות הגידול בתעסוקה ובהכנסה שלהם יימשכו. אולם אין להסיק מכך שלא נדרשת התייחסות של הרשויות לשינויים הדמוגרפיים.