כמנהג המקום

עיתון "גלובס" פתח השבוע בסדרת כתבות על שכר הטרחה של עורכי-הדין בישראל. המיזם הושק בטור מאת סגן עורך העיתון, אלי ציפורי, שפורסם בשער גיליון יום א' של "גלובס". ציפורי העלה שלל שאלות לגבי הסוגיה והבטיח כי "את כל התשובות הללו תגלו לאורך השבוע ב'גלובס', שמוציא היום לדרך סדרת כתבות יומיות על תחום שנותר בצל וגם דאגו שיישאר בצל". לפי ציפורי, "חן מענית ואלה לוי-וינרב, כתבי המשפט של 'גלובס', נכנסו בחודשים האחרונים לעובי הקורה של נושא שכר הטרחה שגובים עורכי הדין ויגישו לכם, הקוראים, את הממצאים המרתקים".

אלא שלא כל הנתונים שנכללים במיזם הכתבות היו עד היום בצל. כך, לדוגמה, הכתבה שפורסמה אתמול בכפולה הפותחת של "גלובס", נפתחה בציטוט ממצאים ממחקר שביצעה חברת GlawBAL על רמות ההשתכרות של עורכי-דין לפי חלוקה לעשירונים.

"בעוד כרבע מעורכי הדין בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובקושי מצליחים לגמור את החודש - באלפיון העליון של עורכי הדין, הרף התחתון של השכר עומד על כ-326,700 שקל בחודש ברוטו, המשקף משיכה חודשית של כ-408 אלף שקל בחודש. וזהו רק הרף התחתון", נכתב ב"גלובס".

מה שלא הוזכר הוא שמחקר זה נעשה לפני כחצי שנה עבור העיתון המתחרה "כלכליסט". באפריל דיווחה ענת רואה על ממצאיו. "כרבע מעורכי הדין בישראל משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובקושי מצליחים לגמור את החודש", היה משפט הפתיחה של הכתבה. בהמשך נכתב כי "כ־50 עורכי דין בישראל מגיעים לרף תחתון של 326 אלף שקל לחודש (משקף משיכה חודשית של 408 אלף שקל) - כלומר 3.9 מיליון שקל בשנה (מעל מיליון דולר בשנה)".

המחקר של חברת GlawBAL, שהקים עו"ד דוד זלמנוביץ', אומנם מופיע באתר החברה, כך שניתן לשאוב ממנו את המידע ישירות, בלי התיווך של העיתון המתחרה, אולם כבר בפסקת הפתיחה של המחקר מצוין כי נעשה ביוזמת "כלכליסט". ממצאיהם של מחקרים אחרים שביצעה GlawBAL, המוזכרים במיזם הכתבות של "גלובס", פורסמו אף הם בשנים האחרונות ב"כלכליסט".

חן מענית ואלה לוי-וינרב מסרו בתגובה: "בפרסום המדובר אכן הסתמכנו על כמה מחקרים מעניינים של מר דוד זלמנוביץ' שזכויות היוצרים עליהם שייכים לו ולא לשום אדם או גוף אחר ואשר הם גלויים כל העת לציבור הרחב. הנתונים פורסמו לאחר תיאום מלא עם מר זלמנוביץ, אישור שלו לכך ותוך מתן קרדיט ראוי ובולט לו ולאתר שלו והם רק חלק קטן מתוך סדרת כתבות שמפורסמת ב'גלובס' מתחילת השבוע.

"חלק מהנתונים שפרסמנו אכן פורסמו בעבר ב'כלכליסט', אך כשם שלא מקובל לתת קרדיט לכלי תקשורת אחר כאשר אנחנו מצטטים מפסק דין, מאמר, מחקר, או כל מקור אינפורמציה גלוי וחשוף לציבור אחר גם כאשר הוא מפורסם קודם בכלי התקשורת האחר (וכך נוהגים גם כלפינו) כך גם במקרה זה, לא ראינו מקום לציין שחלק מהנתונים פורסמו ב'כלכליסט' והקפדנו, כאמור, לתת את הקרדיט לאיש המקצוע שעמל על עריכת וכתיבת המחקרים ואשר הזכויות לגביהם שייכים לו ורק לו.

"ככול הידוע לנו, ב'גלובס' לא התקבלה שום טענה בכתב או בעל פה מ'כלכליסט' בנושא. כמו-כן נדגיש כי האישור לפרסם את החומרים שקיבלנו מזלמנוביץ' לא היה מוגבל בשום צורה ואופן. למרות האמור, אם מישהו ב'כלכליסט' או במקום אחר נפגע מהדבר, אנחנו מצרים על כך. אנחנו רואים חשיבות רבה בקולגיאליות בין כלי תקשורת ובין עיתונאים ולא הייתה לנו כוונה לפגוע במאן דהוא".