הורחבה החלת דיני העבודה על פלשתינים

הדין הישראלי חל על יחסי עבודה שבין ישראלים המתגוררים ביהודה ושומרון לבין פלשתינים שהם מועסקים, וזאת גם לגבי יחסי עבודה שהחלו לפני פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא זה. כך קובע (26.11.13) בית הדין הארצי לעבודה.

באוקטובר 2007 קבע בג"ץ, כי על חוזה עבודה יחולו כללי ברירת הדין בחוזים הכלליים, לפיהם בהעדר הסכמה מפורשת בין הצדדים יחול כלל "מירב הזיקות", תוך בחינת שיקולי מדיניות כלליים ועקרונות יסוד דיני העבודה. בחוזה עבודה בין מעסיק ישראלי לעובד פלשתיני, נקבע עוד, הזיקה הטריטוריאלית לא תהווה זיקה בלעדית ומכרעת, והחלת מבחן מירב הזיקות מבססת את המסקנה, כי יש להחיל על יחסי עבודה ב"מובלעות" הישראליות ביו"ש את דין העבודה הישראלי.

בית הדין הארצי נזקק כעת לשאלה, האם הלכה זו חלה גם רטרואקטיבית או רק מהיום בו נפסקה. השופטת ורדה וירט-ליבנה קובעת, כי אין כאן מקום לקבוע בצורה חריגה שההלכה חלה רק קדימה ולא אחורה. בכך אימץ בית הדין הארצי את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואת עמדת העובד בתיק שנדון בפניו, יוסף באשראת. ביה"ד הארצי דחה את ערעורו של ראובן באלי, חקלאי מבקעת הירדן שהעסיק את באשראת, על חיובו לשלם לו חלק מזכויותיו לאחר שהסתיימה העסקתו של האחרון, וזאת לפי דיני העבודה הישראלים.

וירט-ליבנה מוסיפה, כי במקרה הנדון - לא הוכיח באלי את קיומו של אינטרס הסתמכות רב-עוצמה על תחולתו של הדין הירדני על יחסי העבודה בין הצדדים, וגם עובדה זו מביאה להחלת הלכת העליון על יחסיו עם בשאראת. לדברי וירט-ליבנה, דווקא הפער בין הזכויות המוענקות לעובד על-פי הדין הישראלי לבין הזכויות המוענקות לו על-פי הדין הירדני, עשוי להוות שיקול בעד החלה רטרואקטיבית של ההלכה.

השופטות רונית רוזנפלד ולאה גליקסמן ונציגי הציבור איתן כרמון ודוד בן-אבו הצטרפו לפסק דינה של וירט-ליבנה. את בשאראת ייצג עו"ד עאהד אגברייה, את באלי ייצגו עוה"ד יאיר דוד וירון אלירם, ואת היועץ המשפטי - עו"ד אסנת דפנה.