משרד המשפטים מציע לקבוע בחוק, כי לישראל יהיה "אזור כלכלי בלעדי" במרחק של 200 מייל ימי (370 ק"מ) מחופי המדינה. הדברים כלולים בתזכיר חוק האיזורים הימיים שהפיץ המשרד (יום ג', 17.12.13) לקבלת הערות, בעקבות תזכיר שהופץ כבר לפני חמש שנים.
מטרתו של התזכיר היא לקבוע את המסגרת המשפטית לפעילות שמבוצעת בפיקוחה של המדינה באיזורי הים ובעידודה. עיקר הפעילות המבוצעת בהקשר זה היא חיפושי גז טבעי והפקתו וכן לחיפוש של נפט. ומאגזרי הגז הטבעי העצומים שגילו חברות ישראליות מצויים כולם בים.
התזכיר קובע מתכונת שעם הפיכתה לחוק מחייב, תיקבע בצורה ברורה את מעמדו של הדין הישראלי באיזורים הימיים. החוק טרם מציין מהם גבולות השטח בו מדובר, ורק קובע שהמרחק מהחוף ייקבע בשיטה של מתיחת קווים בין נקודות ולא במרחק מדויק מכל נדוקות בחוף.
לדברי המשרד, חוק זה יסייע להגנה על אינטרס הציבור באיזורים אלה. בנוסף, הוא יתרום להגברת הודאות של רשויות השלטון ובעיקר של המגזר העסקי לגבי התוצאות המשפטיות של הפעילות באיזורים הימיים.
התזכיר מגדיר את איזורי הים השונים הסמוכים לחופיה של המדינה ואשר בהם ניתנות לה זכויות וסמכויות, בין היתר מכוח המשפט הבינלאומי. כך, מגדיר התזכיר מהם המים הטריטוריאליים של המדינה וכן מהו "האזור הכלכלי הבלעדי" של מדינת ישראל, המשתרע באופן עקרוני עד למרחק של 200 מייל ימי מחופי מדינת ישראל. לישראל יש הסכם עם קפריסין בנוגע לגבול האזור הכלכלי הבלעדי של שתי המדינות. התזכיר מציע לקלוט את אותו הסכם בתוך החקיקה.
התזכיר מוסיף וקובע מהן הזכויות והסמכויות של המדינה באיזורים נוספים שאותם הוא מגדיר וזאת באמצעות מניית החיקוקים שיחולו בהם במסגרת שורה של תוספות שנלוות לחוק המוצע. עוד קובע התזכיר מהם החיקוקים שיחולו במתקנים המצויים באיזורים הימיים, ובהקשר זה מוצע להבחין בין מתקנים ובין מתקנים קבועים שעתידים להיוותר על-כנם במשך זמן רב, שלגביהם לישראל יש אינטרסים נוספים שאותם היא מעוניינת להבטיח.
כמו-כן, התזכיר מעגן את זכותה של ישראל באוצרות הטבע המצויים באיזורי הים. כך, קובע התזכיר כי אוצרות טבע אלה הם "נכסי מדינה" כהגדרתם בחוק נכסי המדינה1. לפיכך, ניתן יהיה לעשות בהם שימוש רק בהיתר מן הממשלה או על-פי דין אחר.
