עיריית רמת גן הפעילה לחצים כבדים על שירותי בריאות כללית, כדי שזו תפנה מחסנים שהחזיקה עשרות שנים במתחם של פרויקט מגדלי התמרים. כך העיד (יום ה', 2.1.14) מנהל מערך הנכסים של הכללית, מיכאל בלקני, במשפטו של צבי בר.

המחסנים פעלו באותו מקום משנת 1954. בשנת 1996 שונה ייעוד הקרקע למגורים, ללא ידיעתה של הכללית. הקרקע הייתה שייכת לשאול לגזיאל, היזם המואשם במתן שוחד לבר תמורת הקלות בפרויקט. בשנת 1999, העיד בלקני, החלה "פעילות נמרצת" של העירייה, שכללה דרישה לרישוי עסק, התכתבויות רבות, ביקורים של פקחים ובשיאה - הגשת כתב אישום נגד הכללית שהסתיים בקנס.

עלות יישום דרישות הבטיחות של העירייה, אמר בלקני, הייתה 820,000 שקל. הקופה סברה שאין לה צורך ברשיון עסק, משום שכאמור מדובר היה במחסנים בלבד. בנוסף לכך, התלוננה שכנה בשם אפרת ליכנטנטל על מטרדי רעש מהמחסנים; בלקני אמר, שבכל עשרות השנים הקודמות לא הוגשה שום תלונה כזו, והעיר שלנוכח מיקום דירתה של ליכנטנטל - "כנראה יש לה שמיעה מצוינת".

בלקני הוסיף: "פניונו לוועדה המקומית, הצגנו את המלכוד שלנו. הערכתנו בזמן אמת שאנו ניצבים לפני בעיה: לא נוכל לקבל שימוש חורג ללא הסכמת הבעלים, והוועדה המקומית צריכה לתת אישור. קיווינו שהוועדה תאשר בקשתנו. היה משהו לא הגיוני בנושא. אך נדחינו. הרגשנו שהתוכנית שאושרה נעשתה שלא ביוזמתנו ומאחורי גבנו. נודע לנו עליה בדיעבד. היינו חייבים להישאר במקום ועל העירייה/הוועדה לאפשר לנו, אין סיבה שזה יפריע כפי לא הפריע אז".

בלקני תיאר מערכת משולבת של לחצים מצד לגזיאל: "בתקופה בה החלו הביקורות מצד העירייה, היזמים פעלו באמצעות גורמי העירייה, רישוי עסקים, כיבוי אש ושימוש חורג. המישור השני היה תביעה אזרחית בינינו לבין מגדלי התמרים, דרישתם להגדלת שכר הדירה ל-30,000 דולר לחודש, הם טענו שאיננו דיירים מוגנים. המישור הפלילי היה בנושא שימוש חורג ורישוי עסקים". בשנת 2003 הגיעה הכללית להסכם עם לגזיאל על פינוי המחסנים תמורת דמי פינוי.

לדברי בלקני, "הלחץ שהופעל מצד העירייה היה שיקול שנגיע להסכם. לפני כן לא התנסינו במצב שרשות מקומית גדולה שאנו שוהים בשטחה לצורכי הציבור, שילחצו אותנו. ניסינו להתמודד בנושא שימוש חורג ודרשנו חתימת בעלים ולא קיבלנו וגם לא עזרה מהם. הרגשתי את הלחץ, דיברתי עם המחסנאי שחשש". בחקירה הנגדית אישר בלקני, כי בשנים 2001-1999 לא היו פעולות אכיפה של העירייה נגד המחסנים.

רחמים שרם, שהיה מהנדס העיר רמת גן, אמר בחקירתו הנגדית (לאחר שהודעתו במשטרה הוגשה כחקירה ראשית), כי בשום שלב לא נאלץ לפעול נגד מצפונו המקצועי. לדבריו, בר קידם את פרויקט מגדלי התמרים כשם שקידם תוכניות אחרות, והתמורה שקיבלה העירייה תמורת חלקה במגרש הייתה גבוהה פי שלושה מהצפוי.