המדינה משקיעה כסף רב בעידוד תעשיה ומקורות תעסוקה בפריפריה, אך מתברר כי השקעה רבה יורדת לטמיון בגלל חוסר תכנון מראש, מחלוקות בין משרדי ממשלה, חוסר-מידע וחוסר-בקרה. כך עולה מדוח
מבקר המדינה, שיידון ב-15 בינואר בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ
אמנון כהן (שס), אומר כי "המדינה אומנם משקיעה כסף רב, משאבים ותשומת-לב, אך בגלל חוסר הכנה, חוסר מיקוד ותלות במידע חיצוני, השקעה רבה מתבזבזת ומתפזרת".
פארקי התעשיה ממוקמים לרוב בין כמה רשויות מקומיות שחולקות ביניהן את ניהול האזור. מינהל-אזורי-פיתוח במשרד הכלכלה פועל באזורי הפיתוח למימוש מדיניות הממשלה, והחל משנת 2008 היה תקציבו של המינהל בין 150 ל-200 מיליון ש"ח מדי שנה.
בבדיקתו, מצא מבקר המדינה כי חלק מאזורי התעשיה מאוכלסים חלקית בלבד, והפוטנציאל התעסוקתי שבהם אינו ממומש. המשרד לא בחן אם פעילות המינהל לפיתוח פארקי תעשיה אכן יעילה ותורמת לקידומם הכלכלי והחברתי של תושבי הפריפריה. המינהל גם לא הגדיר מדדים לבחינת הצלחתו או כישלונו של אזור תעשיה בהשגת היעדים שהוא נועד לקדם, לא בחן את העלות-תועלת של הקמת פארקי התעשיה ופיתוחם, ולא הפיק לקחים מתפקודו.
לדברי המבקר, משרד הכלכלה מעורב באופן חלקי בלבד בהליכי תכנון ואינו מקדם תוכנית אב ארצית לפיתוח התעשיה, ופעילותו לפיתוחם של אזורי תעשיה אינה מובנית ונעדרת ראייה מערכתית רחבה. המשרד אינו פועל כדי להבטיח את מימוש הפוטנציאל של המדינה בתחום התעשיה על-ידי יצירת מלאי תכנוני זמין לפעילות תעשייתית בהווה ועל-ידי דאגה לשמירה על עתודות קרקע הדרושות לפיתוח התעשיה בעתיד. המבקר מצא כי החלטות משרד הכלכלה בתחום פיתוח הקרקעות לתעשיה הושפעו בחלק מהמקרים מלחצים שהפעילו ראשי רשויות מקומיות.
עוד כותב המבקר כי אין בידי משרד הכלכלה מידע מלא על המשאבים שהושקעו בכל אחד מאזורי התעשיה שבאחריותו ועל אופי התעשיות בהם - בסיס מידע שהיה אמור לשמש את המשרד לתכנונם ולפיתוחם של אזורי התעשיה. מידע זה חיוני ליכולת המעקב והבקרה ולמניעת תלות מוחלטת בבסיס המידע שבידי נותני השירותים החיצוניים.
המבקר גם מתאר כי הליך הקצאת הקרקע ליזם לצורכי תעשיה נמשך במינהל מקרקעי ישראל חצי שנה לפחות, ובחלק מהמקרים אף למעלה משנה. בכמה מקרים, בשל התארכות ההליכים במינהל, פג תוקף המלצת משרד הכלכלה להקצאת קרקע בפטור ממכרז. חוסר שיתוף הפעולה בין שני הגופים בתחום זה מעכב אף הוא את תהליך הקצאת הקרקע. משרד הכלכלה אף לא הוביל עם משרד האוצר ביצוע פעולת מיפוי של אזורי התעשיה שבהם יש כשל שוק בהקמתם ובשיווקם ושנדרשת בהם מעורבות ממשלתית (סבסוד דמי הפיתוח) כדי להפנות את עיקר המשאבים לאזורים אלה.
המבקר מציין כי העבודות להקמת פארק התעשיה נע"ם, הסמוך לנתיבות, החלו לפני 17 שנים. אולם, מחלוקות שהתגלעו במשך השנים בין הרשויות המקומיות החולקות ביניהן את ניהול הפארק, עיכובים בפיתוחו ובהקמת מכון לטיהור שפכים, ההכרחי לפעילותו, ושיווק מוקדם של קרקעות הפארק ליזמים טרם מוכנות תשתיותיו - גרמו לביטולים רבים של מעבר מפעלים לפארק. בנסיבות אלו שטח גדול שיועד לתעשיה, בפועל אינו מפותח ברובו, ואינו מקודם למימוש המטרה שלשמה הוקם. כיום החל רק מפעל אחד לפעול חלקית בשטח הפארק.
מבקר המדינה מדגיש כי "על-אף המשאבים העצומים שהשקיעה הממשלה בהקמתם ובפיתוחם של הפארקים, אחדים מהם כשלו ואינם מהווים מקור תעסוקה. למשרד הכלכלה אחריות לאי-הצלחתם של אותם פארקים, ובידיו האפשרות והאחריות לעשות כל מאמץ כדי להביאם לידי שגשוג". המבקר מטיל על המשרד לגבש מדדים להצלחתם או לכישלונם של אזורי תעשיה, לבחון אם הקמת אזורי תעשיה היא הדרך המיטבית למימוש יעדי המשרד בכללותם ולקידומם הכלכלי והחברתי של תושבי הפריפריה, וליזום פעילות על-פי מסקנותיו.
לדבריו, המינהל לאזורי פיתוח אינו מנצל כראוי את כלי הסיוע ואת המשאבים העומדים לרשותו, פועל שלא לפי תכנון מוקדם ואינו יוזם בעצמו, אלא מגיב לבקשות של יזמים ושל רשויות מקומיות, ופועל מתוך תלות מוחלטת בבסיס המידע שבידי נותני שירותים חיצוניים.
בישיבה ישתתפו נציגי משרד מבקר המדינה, משרדי הכלכלה, האוצר, הפנים, הבריאות ופיתוח הנגב והגליל, רשות מקרקעי ישראל, מרכז השלטון המקומי, עיריות נתיבות, אופקים ושדרות, המועצה האזורית שדות הנגב, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים ועוד.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
