"הפול" מנהיגה מדיניות שגויה במסגרת חישוב תעריף דמי ביטוח החובה לרכב, בכך שהיא מביאה בחשבון פסילות רישיון נהיגה שנעשו על-ידי רשות מנהלית ולא על-ידי בתי המשפט. כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית, שהוגשה כנגד "הפול" - תאגיד משותף של חברות הביטוח לשם עריכת ביטוחי חובה לאותם מבוטחים אשר חברות הביטוח אינן מעוניינות לבטח בעצמן.

בתביעה נאמר כי דמי הביטוח נקבעים על-ידי "הפול" בהתאם לתעריף שקבע המפקח על הביטוח, ותוספת או הפחתה ממנו בהתאם למשתנים שונים כגון גיל או ותק הנהיגה (גם שיעור התוספת\הפחתה נקבעים על-ידי המפקח על הביטוח).

לדברי התובע הראל טהורלב ממושב שדה אליעזר, אחד המשתנים שיש להביאם בחשבון הוא מספר ההרשעות החמורות של מבקש הביטוח. אלא שבמקום להתייחס לנתון זה, מתייחסת "הפול" למספר שלילות הרישיון שהוטלו על מבקש הביטוח.

נתון זה, טוען טהורלב, עשוי להיות גדול יותר ממספר העבירות החמורות, והדבר קורה באותם המקרים בהם על מבקש הביטוח הוטלה שלילה מנהלית ולא שלילה על-ידי בית המשפט.

כך למשל, במקרה שלו עצמו הוטלו עליו בגין אותה העבירה שתי שלילות - הן מנהלית והן על-ידי בית המשפט - ועל כן לא היה מקום להתחשב בשלילה המנהלית לצורך קביעת מספר השלילות לצורך קביעת גובה הפרמיה.

טהורלב מבקש לייצג את מבוטחי "הפול" אשר זו הביאה בחשבון במסגרת חישוב תעריף דמי הביטוח פסילות של רישיונם אשר נעשו על-ידי רשות מנהלית במהלך 7 השנים האחרונות.

לדברי התובע, באמצעות עו"ד אסף שילה, הנתון הרלוונטי אותו יש להביא בחשבון לצורך קביעת הפרמיה של מבוטחי "הפול" הוא "מספר ההרשעות החמורות". לטענתו, מספר השלילות כשלעצמו אינו נתון רלוונטי להבדיל מהיותו נתון המעיד על הרשעה חמורה.

בתביעה נאמר כי אילו הייתה "הפול" מפעילה את קריטריון מספר ההרשעות החמורות כדין, היו דמי הביטוח אשר היה על מבוטחיה לשלם נמוכים ב-10% כגובה ההפרש בין מקדם דמי הביטוח בגין הרשעה חמורה אחת לבין שתי הרשעות ומעלה ( 15% לעומת 25%).

לטענת טהורלב, "הפול" הפרה את הסכמי הביטוח והתעשרה שלא כדין על חשבון מבוטחיה, ועל כן מתבקש בית המשפט לחייבה להשיב למבוטחיה את הכספים שגבתה מהם ביתר, בסכום מצרפי מוערך של 8.75 מיליון שקלים.