"יחסים אלו הם דוגמה ליחסים שאינם אסורים על-פי החוק אבל יש בהם חשש לטוהר המידות של איש ציבור. עובד ציבור ובוודאי זה המופקד על אכיפת החוק אינו אדם פרטי. אני כשופט לא הלכתי לכל מיני אירועים כשלא חשבתי שאני צריך להיות שם. זה עניין אישי ומידתי, איך אדם רואה את אורח חייו".

כך אומר (יום ו', 17.1.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בהתייחסות ראשונה לאחד מהיבטי פרשת פינטו - הקשרים בין קציני משטרה בכירים, ובראשם ניצב מנשה ארביב ותת-ניצב אפרים ברכה, לבין הרב יאשיהו פינטו. שפירא דיבר בפורום למשפט וחברה של המכללה האקדמית נתניה.

שפירא גם הגיב על הטענה לפיה היה צורך למנוע את מינויו של ארביב למפקד להב 433 בעקבות מידע שהיה בין היתר בידי העיתונאית הדס שטייף: "אני לא יכול לדעת יותר מהמשטרה שמכירה את בעל התפקיד לפני ולפנים והתיק שלו פתוח בפניה. לא נתבקשתי לעשות איזושהי בדיקה בעקבות איזשהו מידע שלא היה. במינוי של ניצב ארביב היה מידע כללי של עיתונאית שלא נתמך בשום ראיה, והוא הגיע יום לפני המינוי, כך שגם אם הייתי עושה את עבודתי בזריזות הטובה ביותר, לא הייתי מגיע לתוצאות אלא לאחר המינוי. אם הנושא ישוב לשולחני, אני אבדוק זאת".

על הקשר בין הון ושלטון אמר שפירא: "הון ושלטון לא חייב להיות במשרד ממשלתי כזה או אחר. הוא בדרך כלל מתחיל במסיבות גן ובמפגשים חברתיים, או בנסיעה במחלקה ראשונה ששם נרקם הקשר שלא רצוי לחזק אותו יותר, מדי כיוון שהוא עלול להביא לידי כך שתהיה העדפה של אדם כזה או אחר שהוא בעל הון. הקשר בין הון לשלטון הוא עניין של חינוך ושל מידתיות".

שפירא הוסיף: "לפני שבועיים אמרתי שאני צופה גל של שחיתות מחודש ונשאלתי מדוע. הסיבה הראשונה היא שעוברים דרכי חומרים שאי-אפשר לדבר עליהם בעת ראייתם ויש להם השפעה לטווחים כאלה ואחרים. כמי שרואה את הדברים האלה, אני חש מתי זה יתפרץ. סיבה נוספת היא שיש לי תחושה שהציבור מתחיל להפנים שתהיה לו הגנה מפני גילוי השחיתות ולא יאונה כל רע. כיום מי שרוצה לחשוף שחיתות, קודם כל יקבל צו הגנה, כפי שכיום ביהמ"ש נותנים צווי מניעה במעמד צד אחד. אני היום נותן צו הגנה באותו יום או יום אחרי לכל היותר".