מטח טילים נורה לעבר אילת

בשבוע החולף שמעתי את נשיא המדינה, כטוב ליבו בסופרלטיבים על יפי העולם וגדולת נפשו של האדם, מסביר לשומעיו שארה"ב, בניגוד לאימפריות מוקדמות יותר, רכשה את מעמדה העולמי בזכות נתינה ולא בזכות לקיחה - האמנם?!

כשבתקשורת מייחלים להכרעה "היסטורית" של נתניהו, הכל מבינים שהכוונה היא למסירת חלקים מהארץ לערבים. השארתה בידי היהודים אינה נחשבת היסטוריה. "מעשה היסטורי" הוא תמיד פוטוגני - טכס על מדשאת הבית הלבן, למשל. לא כל-כך טוב מצטלם דו-קיום שקט תחת שלטון יהודי, כפי שניתן לראותו בירושלים בקניונים, במוניות, בבתי הקפה ובבתי החולים, אצל רמי לוי בשער בנימין ובגוש עציון, באזור התעשיה ברקן או באום-אל-פחם - שם דוחים כל מחשבה להסתפח למדינה פלשתינית.

"אללה הוא מטרתנו. הנביא הוא מנהיגנו. הקוראן הוא חוקנו. הג'יהאד הוא דרכנו. למות בדרכו של אללה היא השאיפה הגבוהה ביותר שלנו." מוטו של האחים המוסלמים (ממאמרה של קרל מ. לופז)

מפעם לפעם יוצאים בכירים בצה"ל ובמוסדות הביטחון בהכרזות תמוהות ולא שקולות. לטעות זה אנושי גם בדרג המדיני וגם בדרג הביטחוני. ואולם לטעות, לא להודות ולהמשיך להשלות זה הרסני.

ארגון החיזבאללה יכול לשגר טילים למרחק רב מאוד ולפגוע בכל נקודה בישראל. כך אמר בכיר גנרל אמיר עלי חג'יזאדה, הנמנה עם בכירי משמרות המהפכה של אירן.