עורך דין דן יוסף וסטרייך הגיש לבית משפט השלום בתל אביב תביעת דיבה בסך 50,000 שקלים נגד עו"ד שי גרוס מנתניה בטענה לפגיעה קשה בשמו הטוב בשל עיקול על חשבונו שלא כדין, על לא עוול בכפו, וללא כל בסיס חוקי.
לטענת התובע, העובד במשרד
פרל כהן צדק לצר, הנתבע שלמיטב ידיעתו הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין הטיל בשם לקוחו הזוכה בתיק הוצאה פועל עיקול בסך כ-12,000 שקלים על חשבון הבנק שלו בגין שיקים חוזרים, עיקול שנפל עליו כרעם ביום בהיר.
לדברי התובע, בו ברגע עם קבלת הודעת העיקול באמצעות הפקס למקום עבודתו, הוא הודיע לנתבע שכנראה חלה טעות והבהיר לו כי פרטי החייבים שבידיו אינם תואמים את פרטיו האישיים שלו. לטענת התובע מעיון בהעתקי ההמחאות בגינן נפתח תיק ההוצאה לפועל, נתחוור לו כי הן משנת 1994 ואינן נושאות על גביהם את פרטיו האישיים, את שמו, ולא את מספר תעודת הזהות שלו.
עוד טוען התובע, כי הוברר לו לתדהמתו כי אין המדובר בטעות חד-פעמית וכי באותו תיק הוצאה לפועל הפתוח כנגדו קיימים מאות הליכים כנגדו ביניהם בין היתר צווי מאסר, עיקולי רכב, ניסיונות עיקולים נוספים וכדומה.
בתביעה נאמר כי הנתבע אכן ביטל את העיקול לאחר מספר ימים אולם תיק ההוצאה לפועל עדין נשאר פתוח למשך חודשים רבים ולמיטב ידיעת התובע עד לשנת 2013. בנוסף המכתב המנקה את שמו נשלח לסניף הבנק שלו למיטב ידיעתו למעלה משנה ממועד בקשתו זאת מבלי שהוא קיבל לידיו עותק ממכתב זה, וללא ידיעת תוכנו עד היום.
לדברי עו"ד וסטרייך, המקרה הנדון גרם לו להיזכר באירועים משונים שאירעו לו בילדותו לפני למעלה מ-20 שנה עת היה בן 5-8 שנים, כאשר במספר פעמים הגיעו ניידות משטרה לבית הוריו לביצוע הליכים שונים שבתיק ההוצאה לפועל.
לדברי התובע, אביו הסביר לעורך הדין שטיפל אז בתיק ההוצאה לפועל כי בנו הקטן (התובע) סובל מסיוטים בלילות ומפחד להישאר לבד שמא תגיע ניידת משטרה לקחת אותו, וביקש כי העניין יסודר ושלא יחזרו על עצמם אירועים אלה.
התובע מציין כי הוא או הוריו לא קיבלו לידיהם מעולם כל אזהרה או אינדיקציה אחרת בנוגע לתיק ההוצאה לפועל המתנהל כנגדו ובו עשרות אם לא מאות הליכים, ולאחר שפסקו ביקורי ניידות המשטרה בביתם הבינו הוריו שכנראה טעות זו באה על תיקונה והניחו לעניין.
לדברי התובע, אירועי העבר יכולים ללמד על דרך הפעולה הרשלנית בה פעלו הנתבע ושותפיו לאורך השנים, על כך שלא מדובר בטעות חד-פעמית אלא בטעות שנמשכת לאורך שנים.
בתביעה נאמר כי הטעות החלה כפעולה שנראית הזויה ולא נלקחה ברצינות - ניסיון לבצע צו מאסר לילד בן 6 ונגמרה בהליך שביצועו צלח בסופו של דבר וגרם לנזק חמור - הטלת עיקול על חשבון הבנק של התובע שפגע בשמו הטוב, להשפלתו בעיני הבריות כי הוטל עליו צל כבד בשל החשש כי אינו משלם חובותיו.
התובע טוען כי הוא זכאי לפיצויים סטטוטוריים בסך 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
