גביית ריבית נשך בידי גורמים חוץ-בנקאיים תהווה עבירה שעונשה המירבי שלוש שנות מאסר, ואף תהווה עבירת מקור לפי החוק לאיסור
הלבנת הון כך שהעונש בגינה יכול להגיע עד כדי עשר שנות מאסר. כך מציע משרד המשפטים (יום א', 16.2.14) בתזכיר לתיקון חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות.
המטרה העיקרית של החוק היא להרחיב את שוק האשראי החוץ-בנקאי הממוסד, כחלק מיישום המלצות ועדת טרכטנברג משנת 2011. לשם כך מוצע לקבוע, כי תקרת הריבית תחול באופן זהה על כלל המלווים במשק ובכלל זה מלווים מהמערכת הבנקאית. כך תיקבע תקרה לריבית שגובות גם חברות הביטוח וחברות האשראי, אשר תהיה זהה לזו שגובים הבנקים.
התזכיר מציע לשנות את חישוב הריבית המירבית, כך שהיא תועלה ותהווה תמריץ למת אשראי בידי גורמים שמחוץ לבנקים. כיום שיעורה הוא פי 2.25 משיעור העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא-צמוד הניתן לציבור על-ידי הבנקים שנקבעו על-ידי בנק ישראל. במקום זאת מוצע לקבוע, כי הריבית המירבית תהיה ריבית הפיגורים שקובע החשב הכללי בתוספת 12%. השינוי יביא לעלייה בריבית המירבית, מתוך תקווה שהדבר יעודד כניסת גורמים נוספים לתחום, כאשר תובטח "תקרת ריבית נורמטיבית במצבי שוק שונים".
משרד המשפטים מסביר, כי כיום "נוצר מצב שבו המלווים במערכת הבנקאית וחברות האשראי אינם מוגבלים בריבית מירבית לפי החוק; כלומר נוצרת אנומליה משהריבית ללווים במערכת הבנקאית ובחברות כרטיסי האשראי הינה לעיתים גבוהה יותר מהריבית המותרת בשוק החוץ בנקאי ללווים מסוכנים יותר, וזאת כאשר עלויות גיוס ההון של המלווים החוץ בנקאיים הינן גבוהות יותר והמידע המצוי בידם באשר למאפייני הלווים קטן יותר". כאמור, מטרת התיקון היא לשנות מצב זה ולהגביר את הפעילות והתחרות בתחום, כך שבסופו של דבר יהיו יותר מקורות אשראי לציבור.
במישור הפלילי נאמר בתזכיר, כי גם כריתת חוזה הלוואה כאשר ניתן לצפות כאפשרות קרובה לוודאות שהריבית תעלה על המותרת, תהיה עבירה פלילית. עוד מוצע לקבוע כעבירה פלילית עריכת חוזה הלוואה ללא מסמך בכתב, או ללא קביעה כי שיעור הריבית לא יעלה על שיעור עלות האשראי המירבי. העונש המירבי על עבירה זו יהיה קנס.
