פעילות גופנית בשילוב עם תרופות מסוימות היא לפעמים בלתי נמנעת - כמו תרופות הניתנות באופן כרוני. ועדיין אנשים לא מעטים משתמשים במשככי כאבים ובתרופות נוגדות דלקת כדי לטשטש את הכאב ולהמשיך באימון. למה הם עושים זאת?
אם אתם מתאמנים למרתון (או לאירוע ספורטיבי אחר) לאורך חודשים ולפתע אתם חווים סוג מסוים של כאב שמשבש את האימון כשיום הריצה מתקרב, הפיתוי לטשטש את הכאב עד לסיום המרוץ אליו התאמנתם כל כך קשה עשוי להיות אכן מאוד מפתה.
אך למרות שהשימוש במשככי הכאבים יכול לעזור לכם להמשיך בשגרת האימונים, הוא רק יסתיר את העובדה שהגוף חווה כאב - מה שעלול להצביע על בעיה עמוקה ונסתרת יותר שעלולה להחריף מהפעילות המתמשכת.
כמו-כן, השימוש במשככי הכאבים עלול להביא לאימון יתר, הנושא עימו סיכון נוסף גם כן.
ואם אתם שוקלים קריירה כספורטאים, כדאי להיות זהירים במיוחד לפני שנוטלים משככי כאבים, משום שמומחים רבים מאמינים כי משככי כאבים עומדים בכל הקריטריונים של חומרים ממכרים.
שימוש מתמשך במשככי כאבים מסוימים יכול לא רק לגרום לבעיות בריאות בטווח הרחוק, אלא גם להתמכרות.
הוכחות מדעיות
במסגרת אחד המחקרים בתחום, חוקרים ראיינו 4,000 רצים במרתון שהתקיים בבון בשנת 2010 לגבי השימוש שלהם במשככי כאבים וההשפעה שיש להם. הם גילו כי רצים שהשתמשו במשככי כאבים היו בסיכון גבוה ב-13% ל"אירוע רפואי חריג", כולל התכווצות שרירים והתכווצות מעיים. למרות שאלו אינם נשמעים כמצבים חמורים, הם עלולים לגרום לדליפה במעי שתחדור למחזור הדם ותגרום לרמות גבוהות של דלקתיות - מה שיפתה את הספורטאי להשתמש במשככי כאבים נוספים.
החוקרים גילו גם כי משככי הכאבים, בהם משתמשים יותר ממחצית מהרצים במרתונים, חוסמים אנזימים מסוימים המווסתים ייצור של חומרים דמויי הורמונים המשחקים תפקיד בהתכווצות ובהרפיה של רקמת השריר. מצב כזה עלול לגרום לאורך זמן לפציעה.
מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Medicine and Science in Sports and Medicine, התמקד בהשפעות של שימוש באיבופרופן לפני או במהלך פעילות גופנית וגילה כי האיבופרופן (תרופה נוגדת דלקת נפוצה ביותר) גורמת לפגיעה במעי שנובעת מפעילות מוגזמת ואצל ספורטאים מסוימים אפילו לבעיה של חסימת מעי. החוקרים הגיעו למסקנה כי שימוש בנוגדי דלקת לפני או במהלך האימון עלול להזיק ויש לעודד הימנעות ממנו.
למרבה המזל, רוב המאמנים מתנגדים לשימוש בנוגדי דלקת במהלך האימון גם בגלל שהם לעתים קרובות מטשטשים את הבעיה ומאפשרים לספורטאי להמשיך להתאמן מבלי לאפשר לגוף להחלים.
תרופות שונות
פעילות גופנית בשילוב עם תרופות אחרות גם היא לפעמים בלתי נמנעת - כמו במצבים רפואיים כרוניים - אך לתרופות אחרות אין השפעה כה דרמטית. עם זאת חשוב תמיד להבין את הסיכונים.
תרופות מסוימות נגד הצטננות, תרופות דיאטתיות מסוימות, תרופות נגד אלרגיה וסוגים מסוימים של תה צמחים עלולים להכיל מרכיבים שמכילים קפאין, שעלול להגביר את קצב הלב ולגרום לתופעות לוואי לא רצויות אצל אנשים מסוימים כמו הפרעה בקצב הלב.
ישנן תרופות שעלולות לשנות את קצב הלב במנוחה ואת קצב הלב המקסימלי, ובמקרים בהם תוכנית האימונים מסתמכת על ההתקדמות דרך מוניטור העוקב אחר קצב הלב, הרי שהשימוש בהן עלול להיות קריטי.
אם אתם יודעים מבעוד מועד כי התרופה שאתם משתמשים בה עלולה להשפיע על כל אלו, המאמנים שלכם צריכים לדעת להתאים את תוכנית האימונים ולקחת זאת בחשבון.
אם אתם משתמשים בתרופות מסוימות לתקופה ממושכת של זמן, בזמן שאתם לוקחים גם חלק בפעילות גופנית על בסיס קבוע, לאורך זמן הן עלולות להשפיע על הדרך בה הגוף שלכם מגיב לתרופה. לדוגמה, פעילות גופנית נמצאה כמעלה רגישות לתרופות פסיכואקטיביות מסוימות כמו נוגדי דיכאון, ומורידה את הצורך בתרופות ללחץ דם גבוה לאורך זמן.
הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להתייעץ עם הרופא איזה סוג של פעילות גופנית מתאימה לכם ובאיזו תדירות לבצע אותה כשאתם משתמשים בתרופות.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
