תת-ניצב אפרים ברכה, כיום ראש יאח"ה, התרשל בחקירה שבראשה עמד לפני עשר שנים ולא אמר את האמת לבית המשפט כאשר הוגשה תביעת נזיקין נגדו ונגד המדינה בעקבות זאת. כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עמירם בנימיני, בפסק דין חלקי אותו התיר לפרסם בית המשפט העליון (יום ד', 19.2.14).

עבריין שנדון באותו תיק הגיש תביעת נזיקין בטענה שברכה ועו"ד אושרת גז, שטיפלה בתיק מטעם הפרקליטות, גרמו לכך שנחשף שלא כדין. בנימיני קבע לגבי ההודאה שנגבתה מאותו עבריין, כי ייתכן שלצורך ההליך הפלילי ניתן היה לראות בהתנהגותו של ברכה "תרגיל חקירה" שניתן להכשירו, אך ככל שמדובר בהליך האזרחי - הוא נהג שלא כדין.

עוד קבע בנימיני: "במסגרת חומר החקירה שניתן לעיון לנאשמים האחרים בהליך הפלילי - 'שוחרר' מידע שהובטח לתובע על-ידי המשטרה כי לא יגולה, וחשיפה זו נעשתה עקב רשלנות" של ברכה וצוותו. בירור התביעה חשף תחרות קשה בין ברכה לבין יחידה אחרת במשטרה, שכל אחת מהן ביקשה לנכס לעצמה את ההצלחות שבפענוח אותה פרשה.

לגבי עדותו של ברכה במשפט, אמר בנימיני: ברכה טען, כי התובע הוזהר כדין, וכי החקירה כולה התנהלה לפי חוק, בהתאם לסטנדרטים המקצועיים והחוקיים שהיו נהוגים באותה עת, ובאישור מלא של מפקדיו של הפרקליטות. ואולם, דברים אלו לא מצאו ביטוי בחומר החקירה. חובת אזהרה קיימת בכל חקירה, ואזהרה כזו לא תועדה. בניגוד לדבריו של ברכה התברר עוד, כי הוא לא תיעד בזמן אמת חלק משמעותי מן השיחות שערך עם התובע. לאור זאת, העדיף בנימיני את גרסתו של העבריין על פני זו של ברכה.

לאחר שנתן בנימיני את פסק הדין החלקי בנוגע לחבותה של המשטרה, טענה הפרקליטות שברכה ואנשיו הסתירו ממנה מידע חיוני שהיה יכול לשנות את תוצאות ההליך, ובעקבות זאת נאלצה להתפשר עם התובע. הפרקליטות אף טענה במפורש, כי ברכה וקציני משטרה אחרים לא מסרו את כל האמת בעדותם. עו"ד אריה רוטר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ, בדק את הפרשה לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והגיע למסקנה שהיו תקלות חמורות בהעברת המידע מן המשטרה לפרקליטות, אך לא מצא שהדבר נעשה במכוון כפי שטענו גורמים בפרקליטות.

ההליך כולו התנהל בדלתיים סגורות, כדי שלא לחשוף שיטות עבודה של המשטרה. ביהמ"ש העליון קיבל חלקית את בקשת עיתון הארץ והורה לפרסם חלקים מפסק דינו של בנימיני. את ההחלטה קיבל השופט חנן מלצר בהסכמת השופטים ניל הנדל ונעם סולברג. את הארץ ייצגו עוה"ד טל ליבליך, תמיר גליק וירון שלמי, את המדינה ייצגו עוה"ד מיכל ברדנשטיין, גלי בהרב-מיארה, נעמי זמרת וארנה פורגש, ואת התובע - עו"ד רויטל הורוביץ.

פרקליטיו של ברכה, עוה"ד רונאל פישר, מירב משען ואפרת ברזילי, מסרו בתגובה: "פסק דין סופי שניתן בפרשת הסוכן, קובע כי בעקבות ראיות חדשות שהתגלו, אין תוקף לקביעה כאילו נפל רבב בהתנהלותו של ברכה, וכי אין לפסק הדין שפורסם כל משמעות. עובדה היא, שהן מפכ"ל המשטרה והן השר לביטחון הפנים אישרו את מינויו לראש יאח"ה ואישרו את קידומו, בהחלטה ברורה שלא הותירה כל ספק, כי ברכה פעל באופן המקצועי והנכון ביותר לכל אורך החקירה".

משרד המשפטים והמשטרה מסרו בתגובה: "עמדת המדינה הייתה ועודנה כי תנ"צ אפי ברכה, עו"ד אשרה גז והממונים עליהם פעלו במקצועיות ובסבירות. קביעות בתי המשפט וכן טענות נוספות שהועלו נגד מינויו של ברכה לתפקידו הנוכחי נבחנו על-ידי המשטרה, פרקליט המדינה לשעבר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שלא מצאו כי יש מניעה משפטית למינוי. היועץ המשפטי לממשלה סמך ידו על כך והדברים הובאו בפני מפכ"ל המשטרה והשר לביטחון פנים בעת שקילת המינוי".