אוסם לא הפרה את הזכויות של שטראוס בארטיק "מטרה". כך קבע (13.2.14) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
גדעון גינת.
תביעתה של שטראוס התייחסה לשלגון דמוי מטרת-חיצים, בעל שלושה עיגולים זה בתוך זה, והיא טענה שאוסם (באמצעות חברת הגלידות שלה) משווקת שלגון זהה המהווה גניבת עין והפרה של סימן מסחרי מוכר היטב.
גינת קבע, כי הדמיון הוא רק בשלגון עצמו, אך קיימים הבדלים ניכרים בין האריזות - דבר המונע אפשרות של הטעיית לקוחות. הוא גם אומר, שאין לחשוש להטעיה כאשר השלגון מופיע בפני עצמו על לוח המציג את מגוון השלגונים למכירה, שכן מדובר ב-4% בלבד מכלל מכירות השלגונים של אסם - מה עוד שהלקוח מקבל את השלגון באריזה ויכול לעמוד על טעותו (אם הייתה).
גינת מוסיף: "האם לחזותו של השלגון יש השפעה על החלטתם של הלקוחות לרכוש אותו? ספק בעיני. אינני סבור כי אנשים רוכשים שלגונים בשל צורתם, או בעיקר בשל כך. טעמו של השלגון ודאי משחק תפקיד רב יותר בהחלטה לרכוש את השלגון". לדבריו, חיקוי צורתם של מוצרי מזון הוא תופעה נפוצה למדי - כמו למשל במקרה של קרטיב "רמזור" או של חטיפי "במבה".
גינת מסכם: "כאשר המוצר נמכר באריזתו, וכאשר במרבית המקרים הצרכן נחשף לדמיון בין המוצרים רק לאחר הרכישה, כיצד ניתן לומר שהנתבעת עושה שימוש בסימן המסחר של התובעת? במצב שכזה, ברי כי רכישת שלגון הנתבעת איננה נובעת מן השימוש בסימן המסחר של התובעת, אלא מתוך מודעות לכך שמדובר במוצר מתחרה למוצר התובעת".
