לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית, בהיקף מוערך של 20 מיליון שקלים, כנגד חברת הביטוח כלל. זאת בטענה להפרה יסודית של הסכמי הביטוח עם מבוטחים בפוליסות ביטוח חיים הכוללות מרכיב חיסכון ומרכיב סיכון (ריסק).
לדברי התובע, צבי חווה, היו לו שתי פוליסות מסוג גמלה ב' ובשתיהן איתרע מזלו והוא הפסיק לשלם לזמן מה את רכיב החיסכון בפוליסה, אם כי הקפיד לשלם את רכיב הריסק במועדו.
לטענתו, הוא ערך בדיקה ובה התברר לו לתדהמתו כי כלל מנצלת באופן ציני את מצבם של אותם מבוטחים המפסיקים לשלם לזמן מה את רכיב החיסכון בפוליסה, והיא מפרה באופן יסודי ובוטה את תנאי הפוליסה על-ידי כך שהיא "מזיזה" קדימה את מועד תחילת הביטוח שרירותית וחד-צדדית ללא קבלת הסכמת המבוטח.
בכך, נאמר בתביעה, "מקצרת" כלל חד-צדדית את התקופה שבגינה מופרשים כספים לפי הפוליסה, ומעלה את גיל המבוטח בתחילת הביטוח. כפועל יוצא מכך מעלה כלל את מחיר הפרמיה בניגוד לדין.
לטענת התובע, באמצעות עו"ד
בן ציון רזניק, כלל מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא מייקרת ריאלית את הפרמיה בניגוד לתנאי הפוליסה. התובע מדגיש כי לפי תנאי הפוליסה הפרמיה צמודה למדד בלבד ואיננה ניתנת לשינוי. לטענתו, כל חישובי הגמלה וביטוח הריסק נעשים בהנחה כי הפרמיה צמודה למדד בלבד ואיננה משתנה לאורך כל חיי הפוליסה.
לדברי חווה ובהתבסס על חוות דעת מומחה ד"ר תמיר לוי, התוצאה המתמטית המתקבלת ממעשיה וממחדליה של כלל הינה כי אותם מבוטחים שאיתרע מזלם והם אינם משלמים במשך תקופה מסוימת את רכיב החיסכון בפוליסה, משלמים פרמיה הגבוהה באחוזים רבים מהפרמיה המקורית כפי שהוסכמה בפוליסה המקורית.
בית המשפט מתבקש לאסור על כלל להמשיך ולגבות פרמיות בשיעורים העולים על השיעור הנקוב בפוליסת ביטוח חיים, ממבוטחים אשר לא שילמו את רכיב החיסכון בפוליסה במלואה. זאת החל ממועד עריכת הפוליסה ועד למועד הזכאות לגמלה חודשית על-פי הפוליסה.
בנוסף, מתבקש בית המשפט להורות לכלל לשלם למבוטחים המיוצגים סכום השווה לדמי פרמיה העודפת שנגבתה מהם עקב הזזת תחילת הביטוח.