מועצת הרבנות הראשית אישרה (יום ב', 3.3.14) שינוי באמות המידה לפיהן מוסמך רב לערוך חופות בישראל. לפי הקריטריונים החדשים, רב קהילה מכהן אשר הוסמך כרב על-ידי הרבנות הראשית לישראל, עבר מבחן בהלכות נישואין והוא בעל ניסיון בעריכת חופות בפיקוח הרבנות, יהיה רשאי לערוך חופות של בני קהילתו.

במצב הקודם, רב כאמור היה נדרש לעבור בחינות בוועדת חריגים כדי לקבל הסמכה.

בישיבת המועצה, אמר הרב הראשי דוד לאו כי "ישנם כעת רבנים רבים וראויים הממתינים לקבל הסמכה מוועדת החריגים. אישורם בוועדה אורך זמן רב, ומנגד - הצורך של הציבור ברבנים עורכי חופות מכל חלקי העם מחייב למצוא פתרון יעיל וגורף".

"המהלך הוא נדבך נוסף במגמה להקל על הציבור בקבלת שירותי דת. הרחבת מעגל הרבנים המוסמכים לעריכת חופה תנגיש את היהדות לציבור ותאפשר למאות רבנים נוספים ברחבי ישראל לערוך חופות כהלכתן".

מועצת הרבנות הראשית לישראל גם מינתה בישיבתה ועדת רבנים לענייני חקיקה. הוועדה תגבש את עמדת הרבנות הראשית בנוגע לחוקים המקודמים בכנסת בנושאי דת ומדינה ואת דרכי פעולת הרבנות בנושא. זוהי הפעם הראשונה שמועצת הרבנות הראשית ממנה ועדה מסוג זה, וזאת בעקבות גל החקיקה הנמשך בנושא דת ומדינה. בנוסף, על רבנים חברי המועצה, עלו גם שמותיהם של משפטנים בכירים אשר ילוו את עבודת הוועדה.

המועצה מתחה ביקורת על הצעת חוק הבלניות שעברה בוועדת השרים לחקיקה: "אם מתעוררת בעיה נקודתית עם בלנית יש דרכים משמעתיות לטפל בה - ובטח לא באמצעות חקיקה בכנסת. הרעיון המופרך להטיל קנס של 50 אלף שקל על בלנית, סכום שהיא משתכרת בו אולי במשך חמש שנים, מראה שהכוונה האמיתית של יוזמי החקיקה אינה למנוע פגיעה בטובלות, אלא לאפשר שימוש במקוואות הממלכתיים לביצוע פעולות האסורות על-פי ההלכה", אמרו חברי המועצה.

הרב לאו הסביר: "לאחרונה אנחנו שומעים בכל יום על חוק נוסף העוסק בנושאי דת ומדינה המוגש לכנסת ללא תיאום עם הרבנות הראשית והוועדה תיתן את התשובות הראויות למתקפת החוקים בנושאי דת ומדינה".

ההסכם הקואליציוני בכנסת מקנה לסיעת הבית היהודי זכות וטו בחקיקה הנוגעת לענייני דת ומדינה, ובין חברי הכנסת מהסיעה לבין הרבנים הראשיים קיימת הסכמה כי ייעשה שימוש בווטו מסוג זה כאשר הרבנים הראשיים מתנגדים לקידום חוק מסוים.

תוקם ועדה לבחינת נהלי הכשרות

ועדה נוספת שהוסמכה על-ידי המועצה, לראשונה, היא ועדת התקינה לענייני כשרות. תפקיד הוועדה הוא לבחון את ספר נהלי הכשרות של הרבנות הראשית, ובמידת הצורך לעדכן את הנהלים. ועדה זו מוקמת על-רקע הצעת חוק הנמצאת כרגע בהליכים, המעגנת את העיקרון לפיו מועצת הרבנות הראשית לישראל היא הסמכות העליונה בענייני כשרות, והכרעותיה מחייבות את הרבנויות המקומיות.

הרב לאו הבהיר כי הוועדה תקבע נהלי כשרות בשתי רמות: רמה רגילה, אשר לא תתפשר על עקרונות כשרות שהן "מדאורייתא" - כלומר מקורם בתורה. הרמה השנייה, כשרות מהודרת, תאפשר למבקשים לאכול מזון שהוא כשר לכל השיטות, ככל הניתן.

בנושא היערכות לשמיטה, הרבנות נערכת להציע פתרונות לחקלאים.
הרב לאו הציג בפני חברי המועצה את ההיערכות לקראת שנת השמיטה, שתחול בע"ה בשנה הבאה. הרבנות, בשיתוף עם המשרד לשירותי דת, מפרסמת מכרזים להעסקת עובדים שיעמדו בקשר עם החקלאים, ויציעו לכל בעל קרקע אחת מהחלופות הבאות:
א. השבתת הקרקע בשנת השמיטה;
ב. העברת הפירות לציבור באמצעות אוצר בית-דין;
ג. היתר מכירה - המחריג את ארבע הפעולות האסורות, לפי שיטת הרב קוק;
ד. מצעים מנותקים - גידולים חקלאיים שלא על גבי האדמה ישירות. מדובר בפתרון הלכתי חדש שפותח על-ידי הרב הראשי הרב לאו בשנים עברו.


מועצת הרבנות הראשית הורתה לוועדת הרבנים לענייני בריאות לקדם את מינויים של רבני בית חולים, שיהיו אחראים לקביעת מועד המוות מבחינת ההלכה על-מנת לאפשר לשומרי מצוות להסכים לתרומת איברים.

אין מחלוקת בהלכה כי ניתן לתרום איברים מגוף המת, אולם קיימת שאלה הלכתית מורכבת ביותר לגבי שעת המוות. לפי ההלכה, האפשרות להציל את חייו של אדם מתגברת על כל החיובים ההלכתיים הנוגעים לכבוד המת, אולם לשם כך יש לוודא כי האדם המיועד לתרום אכן כבר אינו בין החיים.

המועצה שמעה הסבר בנושא מאשר הירשברג, מיוזמי כרטיס "בלבבי" לתרומת איברים על-פי ההלכה.