זוהר רוזיני, בעליה של חנות תכשיטים בשם "תכשיטי זוהר" בכיכר ויצמן בחולון, הגיש לבית המשפט המחוזי בלוד תביעת תגמולי ביטוח בסך 3.1 מיליון שקלים נגד חברת הביטוח מנורה. לדברי התובע, מנורה ביטחה אותו בפוליסה מסוג "רימון עסקים", בין היתר נגד סיכוני פריצה ושוד.
בתביעה נאמר כי החנות פועלת מזה 17 שנה וכי בסוף חודש ספטמבר אשתקד סמוך לשה 07:15 בבוקר הגיע התובע לפתיחת החנות ליום עסקים כשאחותו מתלווה אליו. במעמד פתיחת הדלת הוצמד אקדח לצווארו ונאמר לו כי "זהו שוד". התובע נדחף על-ידי השודד אל הדלפק כשאקדח מכוון אליו כל העת.
השודד הורה לו לנטרל את מערכת האזעקה, וברגע זה הבחין באחותו שרועה על רצפת החנות כששודד נוסף רוכן מעליה ומכוון אקדח לכיוונה.
לדברי התובע, הוא הוכה על-ידי השודדים ונאלץ לנטרל את מערכת האזעקה לפי הוראתם. לאחר מכן דקרו אותו השודדים בסכין מספר פעמים, ציוו עליו לפתוח את הכספת, ואז היכוהו בראשו בחפץ קהה והוא איבד את ההכרה.
משחזר להכרתו, מצא עצמו מוטל מאחורי הדלפק, כפות באזיקונים ואחותו מוטלת לידו. בשלב זה הוא הצליח ללחוץ על לחצן המצוקה הצמוד לגופו.
בתביעה נאמר כי התובע ואחותו פונו לבית החולים כשהם פצועים וחבולים במצב בינוני עם חבלות ראש וחזה. לאחר האירוע פנה התובע למנורה באמצעות סוכן הביטוח אשר רון והודיע על מקרה הביטוח, וזו מינתה את השמאי אפרים משה לעריכת הבדיקות הדרושות והערכת הנזק.
לדברי התובע, כשלושה חודשים לאחר מקרה השוד קיבל מכתב דחייה מטעם מנורה המאשימה אותו במעורבות באירוע שוד התכשיטים והיהלומים, במרמה בתגמולי ביטוח. בהוצאת הפוליסה באמצעות מצגים כוזבים, ובאי-ניהול ספרים התואם את ציפיותיה.
לדברי התובע, באמצעות עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי, משטרת ישראל חקרה את האירוע ולא העלתה כל חשד כלפיו ועד היום הוא כלל לא נחקר במשטרה. התובע מציין כי נבדק בפוליגרף על-ידי מומחה בעל ניסיון בתחום המספק שירותים למרבית חברות הביטוח, והבדיקה הוכיחה באופן נחרץ כי לו ולאחותו אין כל בדל קשר לאירוע השוד, וכי הם אינם מעורבים בשוד התכשיטים והיהלומים.
התובע אף מציין כי נודע לו כי חוקר חברת הביטוח מנורה פנה לשוטר החוקר את האירוע והפציר בו לגרום למעצרו ללילה אחד. התובע מעריך את הנזק שנגרם לו בכ-3 מיליון שקלים, ולדבריו מנורה מתנערת מחובותיה על-פי הפוליסה ומעלילה עליו עלילות שווא של מעורבות באירוע השוד, הסתרת פרטים והוצאת הפוליסה במרמה, וכל זאת על-מנת להתחמק מתשלום תגמולי הביטוח.