שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, ביטלה (25.2.14) עיצום כספי שהטילה רשות ניירות ערך לאחר שקבעה, כי במועד הטלת העיצום כבר חלפה תקופת ההתיישנות.
חברת ספקטרוניקס הודיעה באפריל 2011 על כינוס אסיפה כללית, לשם אישור המשך כהונתו של בעל השליטה,
יחיאל ספקטור, כיו"ר וכמנכ"ל. למרות שהחוק מחייב תמיכה של שני שלישים מבעלי המניות שאינם בעלי עניין, מסרה החברה שיש צורך ברוב של שני שלישים מכלל בעלי המניות. בפועל הושג רוב של 63% מבין בעלי המניות שאינם בעלי עניין, כך שכפל הכהונה לא אושר. ספקטרוניקס דיווחה על תוצאות ההצבעה ביוני 2011.
הרשות טענה, כי הבחינה בהפרה בפברואר 2012, במסגרת התכתבות בינה לבין החברה, כעבור חודש היא פנתה בנושא לספקטרוניקס וזו הודיעה שספקטור יכהן כמנכ"ל בלבד. ביולי 2013 הודיעה הרשות לחברה על הטלת עיצום כספי בסך 137,000 שקל בשל הפרת ההוראות בנוגע לכפל הכהונה.
המחלוקת התמקדה בשאלה מדוע מועד גילוי ההפרה, ממנו יש לספור את השנה המוקצבת לרשות להטלת העיצום. רונן קיבלה את עמדת החברה, לפיה הזמן נמדד לא ממועד הגילוי בפועל אלא מהמועד בו יכלה הרשות לגלות את ההפרה. רונן מציינת, כי ספקטרוניקס פרסמה שלושה דיווחים בהם כתבה במפורש, כי הרוב הדרוש הוא שני שלישים מכלל בעלי המניות. הזימון לאסיפה אומנם אינו יכול להיחשב כגילוי מבחינת הרשות, אך הדיווחים על תוצאותיה - ובמיוחד תשובתה של החברה על פניית הרשות בנוגע למצביעים באסיפה - הוא הגילוי ממנו יש למנות את מרוץ ההתיישנות.
רונן אומרת, כי הרשות לא פעלה בצורה סבירה כאשר הסתפקה בקבלת מכתב התשובה של ספקטרוניקס ולא עיינה בו אפילו בצורה ראשונית. הרשות לא טענה שחל עיכוב בקריאת המכתב בשל עומס או חוסר כוח אדם, אלא אישרה שהיא שלחה אותו מיד לארכיב. יתרה מזאת: הרשות ניהלה מגעים בנובמבר 2011 עם ספקטרוניקס בנוגע לתנאי העסקתו של ספקטור, ובמועד זה ודאי שהייתה צריכה לגלות את ההפרה. לאור כל זאת, בוטל העיצום והרשות חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
