חברת הביטוח איילון טענה שעיוורת יכולה לחזור לעבודה - על סמך חוות דעת של מומחית שכלל לא בדקה את התובעת, לא קראה את עדותה ואפילו לא ידעה היכן היא מתגוררת. בית המשפט רמז בבירור לנציג איילון שלא יסתמך על אותה חוות דעת, אך החברה המשיכה לטעון לפיה. כך עולה מפסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
רמי אמיר.
אירינה גינדין נפצעה בצורה קשה ביותר בתאונת דרכים ביולי 2007, איבדה את מאור עיניה, סבלה מפגיעות רבות נוספות, אושפזה למעלה משנה ונכותה עולה על 100%. למרות נכותה, ניסתה גינדין לשוב למעגל העבודה, אך הדבר לא עלה בידה.
רות נאור, העוסקת בשיקום תעסוקתי, העידה מטעם איילון וטענה שגינדין תוכל למצוא עבודה כמגשרת קהילתית או משפחתית, ואף הגדילה לומר שהיא תוכל להגיע לשכר הממוצע במשק. אמיר מסכם (5.3.14) את התרשמותו מחוות דעתה ועדותה של נאור:
"היא לא ראתה את התובעת, לא בדקה אותה ואפילו לא קראה את עדותה. היא לא ידעה היכן מקום מגוריה של התובעת ואלו מקומות תעסוקה נגישים יש בסביבתה. היא אישרה, שהתובעת תצטרך ללמוד לשם כך עבודה סוציאלית משך שנתיים - אלא שדבר זה אינו ביכולתה של התובעת... אין כלום בחוות הדעת. היא סתמית וכוללנית, אין היא מתייחסת לנסיבותיה של התובעת, אין היא עומדת במבחני היגיון וסבירות מינימליים - ואני דוחה אותה מכל וכל".
על התנהלות נציג איילון, עו"ד יצחק מנדה, אומר אמיר: "הפסקתי את החקירה בהסכמת הצדדים, כאשר הוסכם שניתן יהיה לטעון נגד חוות הדעת אף ללא מיצוי החקירה. סברתי כי די בכך שהנתבעת תירמז ולא תעמוד על אותה חוות דעת, אך נכזבתי".
אמיר פסק לטובתה של גינדין פיצוי נטו (לאחר קיזוז הפיצוי מהביטוח הלאומי בסך 6.2 מיליון שקל) של 1.7 מיליון שקל, בתוספת הוצאות ושכר טירחה בסך 300,000 שקל. את גינדין ייצג עו"ד אריאל פרויליך.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
