מירי ושלמה וענת דברת, חברי פרופ' צבי אקשטיין, מכובדי כולם. אני רוצה להגיד משהו קטן ולא פורמלי: זה היה מוצא חן בעיני אהרון. המקום הזה, האנשים האלה, המכון הזה, ובגלל שהוא היה ארגנטינאי חם וחכם ועם הומור שידע מה הוא שווה, זה היה ממש מוצא חן בעיניו שהמכון הזה הוא על שמו. הוא היה יושב פה כמו טווס שמח, ומחבק את כולנו, ואחר כך היינו הולכים אליו והוא היה מוציא מחבת ברזל כבדה ועושה לכולנו סטייקים ענקיים כדי לחגוג את האירוע. שלמה, אם יש דבר כזה גן עדן, אז אבא שלך ואבא שלי יושבים שם עכשיו, מסתכלים למטה, ואהרון אומר, "נו טומי, איך אתה מסביר את זה שלי כבר יש מכון על שמי ולך עוד אין..."
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
