"הראיות שהציגה פרטנר בעניין הטעמת החובה לשמור על פרטיות המנויים בקרב עובדיה, הכשרתם של העובדים והפיקוח עליהם, כלליות ותלושות מהמקרה שלפנינו ואינן מספקות בלשון המעטה. מה שהוגש והוצג, מלמד יותר מכל, על העדרם של אמצעי זהירות מספיקים לקדם פני הסיכון לדליפת מידע ולשימוש לא מורשה בו ע"י עובדי 'מדלת לדלת'".
כך קובעת (25.3.14) שופטת בית משפט השלום בראשון לציון,
יעל בלכר, אשר חייבה את פרטנר לפצות לקוח ב-30,000 שקל על עוגמת נפש שנגרמה לו בשל מסירת מידע על שיחותיו לאשתו. עם זאת, בלכר דחתה את כל יתר התביעה - שעמדה על 800,000 שקל - לאחר שקבעה שהיא סותרת את המציאות ושעילתה המרכזית התיישנה.
התובע טען, כי נציגת מכירות של פרטנר - שגם הייתה לקוחה של אשתו - מסרה לרעייתו מידע על שיחות שניהל עם אישה אחרת בנוגע לפתיחת עסק לעיסוי. האישה חשדה שבעלה בוגד בה, ולטענתו חשד זה הביא לפירוק התא המשפחתי וגרם לו נזקים ניכרים, הן כספיים והן נפשיים.
המציאות, קובעת בלכר, הייתה שונה. אומנם נוצר משבר בחיי בני הזוג, אך האישה התעשתה, הבינה שטעתה ובני הזוג אף הולידו לאחר מכן שני ילדים משותפים. "התובע הסתיר מבית המשפט ומהצד שכנגד באופן שיטתי כל מידע שעלול היה לפגוע בטענתו לגירושין ולפירוק התא המשפחתי כתוצאה מיידית וישירה של מסירת המידע. התובע הסתיר שחזר לחיים תקינים עם בני משפחתו, והדבר התגלה רק בחקירה ודרישה מצד הנתבעות ובעת שמיעת העדויות בבית המשפט", אומרת בלכר.
עוד נקבע, כי עילת התביעה בטענה לפגיעה בפרטיותו של התובע, כבר התיישנה. האיש הגיש בזמנו תביעה בסך 1.9 מיליון שקל נגד פרטנר ונגד נציגת המכירות, אך היא נמחקה משום שלא שילם את האגרה. התביעה המאוחרת יותר נועדה למעשה להחיות את התביעה המקורית, אך התנהגותו של התובע - שכאמור העלה טענות כוזבות - די בה כדי למנוע ממנו את האפשרות לעצור את מרוץ ההתיישנות. הנציגה אומנם מסרה את המידע לרעייתו של התובע שלא בהסכמתו ובכך פגעה בפרטיותו, אך כאמור - התביעה התיישנה.
החלק היחיד של התביעה אותו קיבלה בלכר, נגע לעוגמת הנפש שנגרמה לתובע בשל מסירת המידע הפרטי. לדברי בלכר, "אין מחלוקת, שפרטנר חבה חובת זהירות כלפי כלל לקוחותיה בנקיטת האמצעים הדרושים על-מנת להבטיח את סודיות המידע הנאגר במאגריה ואת השימוש במידע לצורכי העבודה בלבד ועל-מנת למנוע דליפת מידע או שימוש לא-מורשה בו. פרטנר חבה גם חובת זהירות קונקרטית כלפי התובע שלא להעביר מידע שמצוי במאגריה לאחרים, שלא באישורו.
"...פרטנר הפרה את חובתה כלפי התובע בכך שלא קיימה הדרכה והטעמה, פיקוח ובקרה מספיקים על עובדי 'מדלת לדלת' כדוגמת הנתבעת, שמקבלים לידם מחשב נייד לשימוש מחוץ לנקודות השירות של פרטנר, לרבות הנתבעת בעצמה. הסיטואציה הנ"ל טומנת בחובה סיכון אינהרנטי מוגבר לדליפת מידע או לשימוש לא מורשה במידע, עוד מעבר לסיכון 'הרגיל' בקרב עובדים אחרים של פרטנר במרכזי השירות הפרונטאליים והטלפוניים (סיכון שגם למניעתו על פרטנר לנקוט אמצעים סבירים). היה על הנתבעת ליתן דעתה לכך, להתייחס לסיטואציה זו באופן מיוחד ומותאם, שונה מההתנהלות ביחס לעובדים האחרים במוקדי השירות הפרונטאליים והטלפוניים, ולנקוט אמצעי זהירות שהולמים את הסיכון המוגבר. כזאת לא נעשה".
לאור זאת, חייבה בלכר את פרטנר בתשלום מלוא הסכום שנתבע בסעיף זה. היא נמנעה מלקבוע הוצאות לטובת אחד הצדדים, בשל העילות המופרכות של התובע מחד-גיסא, והפגיעה בפרטיות של העובדת ושל פרטנר מאידך-גיסא. את התובע ייצג עו"ד גדליה גולן, את פרטנר ייצג עו"ד ניר הראל, ואת העובדת (שכבר פוטרה) - עוה"ד אסף לוטן וערן ראו.
