|
|
כוחות פרו-רוסים משתלטים על תחנת משטרה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
פעילים וחמושים פרו-רוסים הרחיבו את אחיזתם ברחבי מזרח אוקראינה, גם לאחר תום מועד האולטימום שהאוקראיני, מה שגרם לממשלה לגייס את הצבא, הנאבק למנוע שידור חוזר של ההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים.
ארה"ב ובעלות בריתה במערב מסרו כי כמה מהחמושים, המצוידים היטב, השתתפו בהשתלטות על תחנות משטרה ומבנים אחרים בכמה ערים ועיירות בסוף השבוע, וכי נראה שמדובר בכוחות מיוחדים רוסים הלבושים בבגדים אזרחיים. חיילים שכאלה נכנסו לחצי האי קרים, זמן קצר לפני שהאזור הצביע בעד פרישה מאוקראינה וסופח על-ידי מוסקבה בחודש שעבר.
מוסקבה הכחישה כי היא עומדת מאחורי התסיסה. ביום ראשון גינתה את מה שכינתה "השימוש באלימות קשה נגד מפגינים" בקייב וקראה לקיום ישיבה דחופה של מועצת הביטחון של האו"ם. שליחים אמריקנים ורוסים החליפו ביניהם מילים זועמות בישיבה, בה כל אחד מהצדדים מאשים את רעהו בהתערבות בענייניה של אוקראינה ובגיבוי אלימות.
אוקראינה כינתה את החמושים "טרוריסטים" ואמרה כי הכוחות המזוינים שלה ייפרסו כעת כדי להדוף אותם. אבל כדי לעשות זאת, אוקראינה תזדקק להפגנת כוח גדולה בהרבה מזו שהראתה עד כה.
הסיכון לקרבות עקובים מדם הוא גבוה - כפי שניתן להיווכח מהירי הקטלני בקצין ביטחון, חלק מהתנגשות קטלנית שאירעה ביום ראשון. במקרים רבים, הבניינים הכבושים נמצאים במרכז העיר, מוקפים במחסומים של צמיגים ושקי חול ולעתים קרובות מוגנים על-ידי המוני אזרחים, נשים וגברים.
הצבא של אוקראינה יכול לזמן כמה אלפי חיילים, אך הם אינם מצוידים היטב וסביר להניח שהם כלל לא מאומנים בקרבות רחוב.
מן העבר השני, הכוחות הפרו-הרוסים כוללים מספר לא ידוע של לוחמים חמושים היטב, כמו גם גברים צעירים החמושים באלות ובמגנים.
האחרונים לא משכו עד כה את אותו היקף של תמיכה עממית כמו בחצי האי קרים, שהיה חלק מרוסיה עד שהועבר לאוקראינה ב-1954, אבל התרחבות השטח שיצא מאחזיתה של קייב, מאלצת את הממשלה לפרוס את כוחותיה בצורה מהודקת הרבה פחות.
רוסיה איימה אף היא לשלוח את צבאה, לכאורה כדי להגן על רוסים אתניים באזורים בה עלולה להתגלע אלימות. לרוסיה עשרות אלפי חיילים המוצבים בקרבת הגבול.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
