הצוללת הגרעינית סקרנטון (SSN-756) הנה הראשונה בכוח הצוללות האמריקניות, שמיישמת את שגרת הפעילות החדשה של הצוללנים.
לפי המערך החדש, ייבנה יום העבודה של הצוללנים במחזורים של שמונה-עשרה שעות. מחקרים, שערך
חיל הים האמריקני, מצאו, כי מערך כזה יוצר פחות עייפות בקב הצוללנים מאשר מערך של 24 שעות.
בינתיים, הציע כוח הצוללות למפקדי הצוללות לנסות לאמץ להם את המערך החדש, וקומנדר סֶת ברטון, מפקד הצוללת סקרנטון, היה הראשון, שהתנדב ליישם את המערך החדש.
ברטון, בן 41 מאלאבמה, שהחלים ממחלת סרטן בהיותו קצין זוטר, מדגיש, כי ניסיונו האישי לימד אותו על החשיבות הבריאותית של מנוחה ושל שינה לפי קצב הגוף.
יומו של צוללן נחלק לשלוש תקופות - זמן משמרת, זמן חופשי ושינה. חלק מהזמן החופשי בצוללת מקדישים לאימונים ולתרגילים. כל אחת מהתקופות תימשך שמונה שעות, כדי לאפשר עבודה בשלוש משמרות.
העייפות תיעלם
משנות השישים נמשכת משמרת רק שש שעות. מחקר של המעבדה לרפואת צוללות מצא, כי ניכרת שחיקה של הצוללנים אחרי משמרת שלישית, כיוון שהצוללן עובד כאשר גופו משווע לשינה. קפטן סטיוון וקסלר, מפקד המעבדה, הנמצאת בבסיס גרוטון בקונטיקט. אומר, שנמצא, כי אם המשמרת תוארך בשעתיים תמורת יותר שעות שינה מסודרות, העייפות תיעלם.
משנת 2005 בודקת המעבדה את דפוסי השינה של הצוללנים ואת רמת ההורמון מלאטונין ברוק של הצוללנים. היא ציידה צוללנים רבים במכשירים לנטר את שנתם; ובעקבות המחקר החליטו על השינוי במערכי העבודה בצוללות, כדי להתאימם לשעון הביולוגי של הצוות. שינוי דומה נבדק כעת לגבי מערכי העבודה בכוח ספינות השטח של חיל הים האמריקני. בכוח התקיפה של נושאת-המטוסים ג'ורג' ה"ו בוש עברו למשמרות של שלוש שעות עבודה ושל תשע שעות מנוחה.
סקרנטון שבה בינואר לבסיס נורפולק בווירג'יניה לאחר הצבה של שבעה חודשים בים, שבה ניסו את המערך החדש. לדברי קומנדר ברטון, היו לצוות ולקצינים קשיי הסתגלות למערך העבודה החדש, אך אחרי זמן-מה הוא התקבל בברכה, והצוות (שיש בו כתריסר קצינים וכמאה ימאים) היה מרוצה, כי הבחין בשיפורים.
