הבורסה לניירות ערך בתל אביב חגגה היום (ג') 50 שנה לפעילותה. במעמד זה נבחרה חברת הפרמצבטיקה הישראלית, טבע, ליצרנית הערך הגדולה ביותר בבורסה בעשור האחרון, מאחר שמניותיה עלו בתקופה זו בכ-600%.

"טבע מהווה ליגה בפני עצמה בבורסה, הן מבחינת גודלה והן מבחינת מחזורי המסחר במניותיה. שוויה - כ-66 מיליארד שקל - מהווה כ-26% מכל שווי שוק החברות הבורסאיות. שילוב גודלה יוצא הדופן של החברה והתשואה שהישיגו מניותיה, מציב אותה במקום הראשון מבין יצרניות הערך", אמרו היום בבורסה.

במקום השני מדורגת יבואנית מכוניות מאזדה, דלק רכב, ששערי מניותיה עלו בכ-875% בעשור האחרון. החברה, שהיא חלק מקבוצת דלק שבבעלות יצחק תשובה, עוסקת מאז סוף שנת 1993 בייבוא מכוניות.

"אומנם שוויה של החברה נמוך מ-2 מיליארד ש"ח, אך מכיוון שעלייתה החדה היתה המנוע לעלייתה של קבוצת "דלק" בתקופה זו בכ-290% - נבחרה חברת הבת כמייצגת הקבוצה", אומרים בבורסה.

יו"ר הבורסה יאיר אורגלר ומנכ"ל הבורסה סם ברונפלד אמרו היום כי ב-50 שנות הפעילות הראשונות ביססה הבורסה לניירות ערך את מעמדה כתשתית פיננסית מרכזית של המשק הישראלי.

"בעשורים הראשונים התמקדה הפעילות באגרות החוב הממשלתיות, אולם מאז אמצע שנות ה-70 הפכה הבורסה למקור מימון חשוב לסקטור העסקי ובהמשך סייעה רבות גם להפרטה.

"במהלך כל התקופה פעלה הבורסה למלא את שליחותה: יצירת כלים לסחור ולסלוק ניירות ערך באופן תקין והוגן. מדובר במאמץ מתמשך, טכנולוגי, אירגוני ומשפטי להנהגת שיטות ונורמות פעולה, שיעודדו את המסחר בניירות ערך, ימשכו משקיעי חוץ ויהלמו את דימויה של ישראל כמשק מודרני", אמרו.

"בשנת היובל ניתן לקבוע כי הבורסה עמדה יפה במשימה. כל ניירות הערך נסחרים באופן ממוחשב, בשיטה מודרנית המקובלת בבורסות המתקדמות. המסלקות הוכיחו את אמינותן, גם בימים קשים, ושוק הנגזרים תומך במסחר במניות ובמטבע חוץ ומגדיל את נזילות המסחר.

"בנוסף, בעשור האחרון התייעלה הבורסה מאד ו"חתכה" את העמלות שהיא גובה מכל המשתמשים בשרותיה. התשתית המשפטית לפעולת הבורסה גם היא מוצקה והפיקוח עליה מקיף ועמוק.

"משבר וויסות מניות הבנקים הוא הטראומה הגדולה בתולדות הבורסה. המשבר התרחש אמנם בין כותליה, אך שורשיו ונסיבותיו היו כאלה שהבורסה מילאה בו תפקיד משני בלבד. מכל מקום, הלקחים מהמשבר הופקו והיום, 20 שנה לאחריו, אין כל דמיון לבורסה של שנות ה-80".

"חובה נעימה היא להזכיר את קודמינו שעמדו בראש הבורסה בדור האחרון וקידמו אותה, איש בתקופתו: המנהלים הכלליים ד"ר דוד אוטנזוסר (1981-1968) ויוסי ניצני (1991-1981) ויושבי הראש פרופ' מאיר חת (1986-1978) וחיים שטסל ז"ל (1996-1986).

"למרות ההתקדמות העצומה שחלה בתפקוד הבורסה אין היא ממלאת, עדיין, את התפקיד הראוי לה במימון הצמיחה של המשק הישראלי. יש לכך סיבות רבות, הנעוצות בקוטנו של המשק, במשקל הממשלה בפעילות הכלכלית, בגלובליזציה של שוקי ההון ועוד ועוד.

"ואולם, ברקע הגורמים המיבניים האלה עומדת תפיסה שמרנית, שמקורה בשורשים הסוציאליסטיים של אבות המדינה. השקפת העולם של המייסדים הביאה אותם להתייחס בחשדנות, אם לא בשלילה, לכל עשייה שנודף ממנו ריח של כספים, בנקאות ושוק הון ועד עצם היום הזה שורה תפיסה זו בחלק גדול מהציבוריות הישראלית.

"הבורסה תמשיך ותפעל גם בעתיד להגברת תרומתו של שוק ההון לתהליכים הכלכליים והחברתיים העוברים על מדינת ישראל.
הבורסה תשתלב בגלובליזציה של שוק ההון הישראלי, תרחיב ותשכלל את התשתיות הטכנולוגיות ותשתף פעולה עם הרשויות הממלכתיות להגנת ציבור המשקיעים והבטחת תקינות המסחר והסליקה", אמרו.

הבורסה משוכנעת כי עתיד מדינת ישראל תלוי בהתחדשות הצמיחה, שבלעדיה לא יתכנו המשאבים הדרושים לצרכים החברתיים. הבורסה מאמינה כי ביכולה לתרום רבות ליעילות הקצאת המקורות ולעידוד ההשקעות בענפי המשק והגברת החסכון הלאומי.

"הציבור הישראלי בכלל, והסקטורים העיסקיים והפיננסיים בפרט, מתוחכמים מאוד ומהווים בסיס טוב, שעליו ניתן לבנות שוק הון מפותח.

"כל אשר נדרש הוא שינוי בהתייחסות לשוק ההון מצד מוסדות המדינה. המוסדות נדרשים לפעול באופן מתואם, להכיר בחשיבותו של שוק ההון ולסייע להתפתחותו בתחומים השונים, שברובם אינם שנויים במחלוקת של ממש", אמרו אורגלר וברונפלד.