תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה (יום ו', 23.5.14) נגד רכבת ישראל בעטיה של השבתת תנועת הרכבות מאזור הצפון ועד הרצליה לצורך עבודות תשתית בין התאריכים 24-28 ביולי אשתקד.

לדברי התובעת, נועה הר-פז חברי הקבוצה המיוצגת לקוחות קבועים בעלי כרטיסי נסיעה לשימוש תקופתי ברכבת, חודשי או שבועי, זכאים להשבת כספם בגין הנסיעה בקו הרכבת קריית חיים-תל אביב ארלוזורוב, ובגין עוגמת נפש.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נאמר כי מתוקף ההסכם שבין הרכבת לכל המשתמשים בשורותיה זכאים חברי הקבוצה לפיצוי בגין אובדן ימי הנסיעה וביתר שאת מתוקף אופי הכרטיס אותו רכשו ומערכת היחסים בינם לבין הרכבת.

לדברי התובעת, באמצעות עו"ד אמיר קדוש, הדבר מקבל תוקף ביתר שאת לנוכח העובדה לפיה נוהל הפיצוי של הרכבת אינו נותן מענה אופרטיבי ולמעשה מנציח את ההפליה בין לקוחות הרכבת הצורכים את שירותיה באופן יומי על בסיס חודשי ושנתי לטווח ארוך על פני לקוחות מזדמנים של הרכבת.

להבדיל מהפיצוי הניתן לנוסעי הרכבת הרוכשים כרטיס נסיעה בתחנת הרכבת בסמוך למועד קבלת השירות, במקרה של איחורים הנגרמים על-ידי הרכבת או במקרה של ביטול נסיעה של רכבת, הרי שלחברי הקבוצה המיוצגת במקרים של איחור או ביטול רכבת אין הפיצוי יכול להועיל ולהיטיב עמם, ויש לפצות אותם לכל הפחות בערכה הישיר של ההוצאה שהוצאה על ידם בשל השבתת הרכבת בתאריכים 24-28 ביולי 2013 או בהתאם למנגנון חלופי המוצע על-ידי התובעת.

לפי מנגנון זה לנוכח השבתת פעילות הרכבת ל-4 ימים שווי ההטבה הינו 2 כרטיסים לחברי הקבוצה שנזקקו לשירתי הרכבת בבוקר ו-2 כרטיסים לאותם חבר הקבוצה שנזקו לשירותי חבורה בערב. מאחר שהשבתת הרכבת נמשכה 5 ימים, שווי ההטבה הוא 4 כרטיסים במכפלת מספר ימי ההשבתה ומכאן ששווי התביעה המצרפי מוערך ב-35.7 מיליון שקלים.

החלופה השנייה המוצעת לפיצוי הינה הטבה בגין העלות הישירה של ההוצאה הכספית בעבור נסיעה מקרית חיים לרכבת ארלוזורוב ובחזרה ולפיכך שווי ההטבה מערך ב-21 מיליון שקלים.