מפקד אמריקני, שפרש משירות והוביל את תחילת "הכיבוש" האמריקני בעירק, אמר (יום ד', 26.11.03), כי ההחלטה לפרק את הצבא העירקי היתה אחת ממספר שגיאות שעשתה וושינגטון בעירק.
על ארצות הברית היה להכניס כוחות נוספים לבגדד, לאחר נפילתו של סדאם חוסיין, וכן לעשות מאמצים רבים יותר בכדי לזכות בתמיכתם של העירקים, כך לדברי ג'יי גארנר בראיון ששודר ברדיו ביום רביעי.
גארנר אמר כי הוא חושב שהוקדשו הרבה מחשבות לדרך בה יש להתמודד עם הבעיות שלאחר המלחמה, אך אינו חושב כי הדברים נעשו בדרך בה כולם ציפו שהם ייעשו.
גארנר הגיע לבגדד ב-21 באפריל בתפקיד ראש האדמיניסטרציה בצבא, זמן קצר לאחר נפילתו של סדאם חוסיין. לאחר פחות מחודש, הוחלף על-ידי פול ברמר, בטענה שלא עשה די לביעור פורעי החוק בבגדד.
גארנר, קצין לשעבר שנשא בדרגה בכירה, ועמד בראש המשימה לטיפול בפליטים הכורדים לאחר מלחמת המפרץ ב-1991, טוען כי מתחריו בצמרת הצבא הם שערערו על הדרך בה מילא את תפקידו, ואמר כי הצבא לא פעל מהר מספיק, כדי להשיב את החוק והסדר והשירותים החיוניים והבסיסיים בעיר.
לאחר התמוטטות שלטון הבעת', בוזזים התשתוללו במשך ימים בעיר, כשהם בוזזים בתי עסק ובניני ממשלה. הכאוס זעזע תושבים רבים בבגדד והפשע נשאר הבעיה העיקרית בבירה.
"אם ארצות הברית היתה נאלצת לעשות זאת שוב, סביר להניח שהיתה מגיעה למסקנה כי היה עליה להביא אל בגדד יותר כוחות רגליים", אמר גארנר בראיון שהעניק ל-BBC, מביתו שבפלורידה.
כמו כן, העביר גארנר ביקורת על מפקד הכוחות האמריקנים בעירק, פול ברמר, ואמר כי פירק את הצבא העירקי דווקא בזמן שהיה נחוץ כוח אדם בכדי לשקם את עירק וכי התוכנית המקורית היתה לתת לצבא לעסוק בפעולות השיקום.
לטענתו, היתה זו שגיאה לא להשתמש בצבא העירקי לצורך עבודות השיקום. החלטתו של ברמר גרמה לאלפי אזרחים מפרנסים להיזרק לרחובות, וסיפקה כוח מגוייסים למורדים.
עוד אמר, כי לארצות הברית היה תקציב עבור הצבא העירקי, אך היא בחרה שלא להשתמש בו וציפתה כי הצבא ייכנע, כפי שאירע במלחמת המפרץ ובמידה ולא ייעשה, כן ציפתה "שיתנדף", כדבריו.
כשהגן על עמדתו, אמר ברמר, כי הצבא כבר התפזר במהלך הימים הראשונים של המלחמה וכי מתקנים צבאיים נהרסו כמעט לחלוטין ונבזזו על-ידי בוזזים. עוד טען, כי היה זה הכרחי להוציא מן הצבא את תומכיו של סדאם.
גארנר הודה גם בטעויות שלו עצמו, ואמר כי במבט לאחור היה עושה עבודה טובה יותר, הן ביצירת קשר טוב יותר עם האנשים העירקים והן בחידוש אספקת החשמל לעיר. היום, לדבריו, מתחזק האמון בעירקים - דבר שאולי היה צריך להיעשות עוד בתחילת המלחמה.
