ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ד', 11.6.14) להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ
רוברט אילטוב וח"כ
איילת שקד, לתקן את חוק משק הגז הטבעי כדי להגביר תחרות בענף. בתום הדיון, קבע יו"ר הוועדה, ח"כ
אבישי ברוורמן, כי ההצעה אינה בשלה להצבעה בקריאה ראשונה, לאחר שהתברר כי משרד האוצר והרשות להגבלים עסקיים לא גיבשו דעה בנושא.
למרות בקשתו של ח"כ אילטוב לקיים הצבעה, דרש היו"ר ברוורמן מנציגי הממשלה ליישב את המחלוקות ולהגיש לוועדת בהקדם נוסח מתוקן שמסדיר את הכשלים שעלו בדיון. "ועדת הכלכלה לא תאשר לקריאה ראשונה הצעת חוק לא בשלה, הבהלה לאשר את ההצעה גורמת לי חששות", אמר. הוא אף דרש ממשרד המשפטים להתייחס לחשש שהצעת החוק אינה עומדת ברוח חוק הריכוזיות.
אילטוב ושקד מציעים לאפשר לחברות שמזקקות נפט לפעול גם בתחום שיווק גז טבעי, כדי להכניס מתחרים נוספים לענף הגז ולהגביר את התחרותיות בו. ברוורמן ציין בפתח הישיבה כי השאלה המרכזית היא האם התיקון המוצע אכן יגביר את התחרות, או שמא יפריע לה. בימים האחרונים אף התברר כי החברות פז ובזן הן היחידות העומדות בקריטריונים והצפויות ליהנות מתיקון החוק.
ח"כ ברוורמן ציין כי הקושי המרכזי בהצעה לאפשר לחברה שיש בבעלותה בית זיקוק לפעול גם כמשווקת גז טבעי, הוא היכולת לקשור בין מכירה של גז טבעי לבין מכירה של תחליפים כמו המזוט שהוא הגיבוי לגז הטבעי בתעשיה. כיום יש מאות מפעלים שצורכים מזוט, שמיוצר אך ורק בבתי הזיקוק, כאשר בשוק הגז הטבעי פועלים ארבעה משווקים בלבד. לכן, אמר ח"כ ברוורמן, צריך להבין האם כל המשווקים יפעלו בתנאי תחרות הוגנת. הוא הוסיף כי הכוונה להכניס שחקנים גדולים נוספים לתחום השיווק של הגז הטבעי נועדה להגביר תחרות, וביקש לדעת מדוע הרשות להגבלים עסקיים, שהתנגדה בעבר לכניסת בתי הזיקוק לתחום, סבורה שכיום לא קיים חשש גבוה לפגיעה בתחרות בשיווק גז טבעי לתעשיה.
ח"כ אילטוב התייחס לדברים ואמר כי הדיון בוועדה נועד על-מנת לבדוק שההצעה לא תפגע בתחרות, הוא הוסיף כי היה במשא-ומתן מול גורמי הממשלה, כדי להגיע להסכמות בנקודות שנועדו לחזק את התחרות. לדבריו, לשחקניות האחרות שכבר משווקות גז טבעי יש זיקה עמוקה למאגרי הגז.
סגן מנהל רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, קונסטנטין בלוז, הסביר מדוע נאסר בעבר על בתי הזיקוק לשווק גז טבעי. לדבריו, חוק משק הגז חוקק בשנת 2002, בתקופה בה לא הייתה צריכה של גז טבעי במשק, וההחלטה לאסור על בתי הזיקוק, שבאותה תקופה היו בבעלות הממשלה בשותפות עם האחים עופר, לשווק גז טבעי הייתה כי החשש שהחברות יתנו רכישת מזוט בשיווק גז טבעי היה גדול. הוא הוסיף כי כיום רשות הגז סבורה שהסעיף אנכרוניסטי וניתן לבטל אותו, מאחר שהתחרות כיום שונה בתכלית. עם זאת הוסיף בלוז כי המשרד סבור שיש להטיל מגבלות על בתי הזיקוק. אחת המגבלות היא שכל בית זיקוק לא יוכל לשווק יותר מ-25% מהגז הטבעי וכן לא יוכל להחזיק יותר מ-25% מתחנות התדלוק בגז טבעי.
גיא בר צור מהרשות להגבלים עסקיים הסביר כי הרשות לא חוששת לאפשר לבתי הזיקוק לשווק גז טבעי, מאחר שכיום הגז הטבעי הוא עובדה ואי-אפשר לעצור זאת. כמו-כן, לדבריו, הרשות לא רואה חשש גם ביצירת יתרון תחרותי לבתי הזיקוק, שכן מכירת המזוט עוברת דרך חברות שיווק ומשם לצרכנים. הוא הוסיף כי השאלה היא האם יהיה נזק תחרותי לטווח הארוך, כתוצאה מקשירה בין המזוט לגז הטבעי, ואמר כי ניתן לחזק את הצעת החוק כך שלא ניתן יהיה לקשור בין המוצרים. הוא הוסיף כי הרשות מתנגדת להצעת משרד האנרגיה באשר להגבלות בשיווק ובתחנות התדלוק ואמר כי לא ברור למה זה נדרש.
רכז האנרגיה במשרד האוצר, אורן משה, הביע גם הוא התנגדות להצעת משרד האנרגיה. הוא הוסיף עם זאת כי יש תמימות דעים שצריך מתחרים משמעותיים נוספים בשיווק גז טבעי. לדבריו, "מה שנראה בעבר כסיכון תחרותי, היום נראה כמגבלה על התחרות. הסיכון התחרותי מחברה שקשורה למאגר גז הוא לכל הפחות גדול כמו הסיכון התחרותי מחברה שקשורה למזקק נפט".
אולם גם לדעתו של משה הצעת החוק אינה בשלה, שכן לדבריו צריך לחזק את ההגבלות על קשירה בין גז טבעי למזוט ולוודא שניתן לאכוף אותן. "אנחנו לא יודעים אם מתחרה נוסף יוריד מחירים, אבל חושבים שהכנסת המתחרים תתרום לתחרות".
ד"ר שלומי פריזט, שכיהן בעבר ככלכלן הראשי של רשות ההגבלים וייצג בדיון את חברת דור אלון, אמר כי בתי הזיקוק יוכלו להבטיח לצרכנים לספק להם אנרגיה בכל מצב, גז או מזוט, כאשר המתחרות לא יוכלו לעשות זאת. הוא הוסיף כי האפשרות לתת לחברות הזיקוק לשווק גז טבעי לא עומדת ברוח חוק הריכוזיות, ולא נבדק אם כדאי להכניס מתחרים נוספים. ח"כ איילת שקד הגיבה ואמרה כי ההצעה לא סותרת את חוק הריכוזיות, כיוון שהיא לא מערבת בין התחום הריאלי לפיננסי. ח"כ אילטוב העיר כי פריזט מייצג את המתחרה, ולא המתחרה הוא שיחליט מתי יכנסו או לא יכנסו מתחרים.
"ללמוד מתוך הנוכחות של הגורמים האינטרסנטיים"
סמנכ"ל כלכלה ומחקר בתנועה למען איכות השלטון, עו"ד נילי אבן חן, טענה כי על חשיבות הדיון ניתן ללמוד מתוך הנוכחות של הגורמים האינטרסנטיים המעוניינים בקידום ההצעה. היא הוסיפה כי הייתה שמחה לדעת איך הגיעה ההצעה ועם מי שוחחו המציעים טרם הכנת הצעת החוק והעלתה השערה כי היא לא הגיע מהיוזמים. ח"כ אילטוב הגיב בחריפות ואמר כי המציעים כתובים בהצעת החוק, והוסיף דבריה של עו"ד אבן חן אינם מקובלים.
סמנכ"ל הסיטונאות של פז, ישראל קלפר, התייחס גם הוא לדברים שעלו במהלך הדיון ואמר כי מ-2011 ועד 2014 יש ירידה של 60% במכירות המזוט, ומתוך 200 אלף טון מזוט פז מוכרת בדרום רק 70 אלף טון כאשר את היתרה מוכרות חברות דלק אחרות. הוא הוסיף כי בית זיקוק תמיד ייצר מזוט לכן תמיד ירצה למכור זאת, ועדיף לו לעשות זאת בארץ ולא לייצא.