שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יהורם שקד, קורא (יום ה', 3.7.14) להעביר לבתי המשפט למשפחה את הטיפול בבקשות פשיטות רגל של מי שמחויבים בתשלום מזונות. לדעת שקד, זהו הפתרון למרוץ הסמכויות המתהווה בין בתי משפט אלו לבין בתי המשפט המחוזיים. הוא דיבר בכנס המחוזות של לשכת עורכי הדין.
עו"ד זאב ולנר הסביר, כי יש מבין החייבים במזונות הפונים לבית המשפט המחוזי, ומבקשים להיכנס לפשיטת רגל. לאור פסיקת בית המשפט העליון, כמעט ואין מניעה כיום מכניסה לתהליך, וגם מחסום הבושה שוב אינו קיים - אמר. לאחר הכניסה להליך פשיטת רגל, מבקשים החייבים לצמצם את דמי המזונות בהם חויבו, ובתי המשפט המחוזיים בדרך כלל נענים לבקשות, גם משום שאינם מכירים את המאטריה של דיני המשפחה וגם כדי שלא ליצור העדפת נושים. הבעיה היא, הדגיש ולנר, שבמקרים רבים מדובר בהליך פיקטיבי.
שקד אמר כי בתי המשפט למשפחה מתפקדים ממילא בנושאים רבים כמו בתי משפט מחוזיים, למרות שהם שייכים למערך בתי משפט השלום. כך למשל הם עוסקים בדיני מקרקעין ובדיני חברות, ונדרשים להכריע בסכסוכים בהיקפים של עשרות ומאות מיליוני שקלים. לאור זאת הוא סבור, כי ניתן להעביר אליהם גם את הטיפול בפשיטות רגל כאלו.
עם זאת, שקד ציין שהטענה העיקרית של מי שמעדיפים להותיר את הטיפול בידי המחוזי היא, שבתי המשפט למשפחה יפסקו בנושא המזונות לפי דיני המעמד האישי ובכך יקפחו את יתר הנושים. הוא הגיב בכך על דבריו של עו"ד דוד ביטון, שקרא אף הוא להעביר את הסוגיה לבתי המשפט למשפחה, שיפסקו לפי דיני המעמד האישי.
גם גירושין פיקטיביים
לדברי ביטון, אין זה סביר שבית המשפט המחוזי יפסוק - כפי שקורה לעיתים - מזונות מתחת לסכום המינימלי שנקבע בפסיקה לגבי בתי המשפט למשפחה. "הרי הילדים צריכים לאכול", אמר. שקד השיב, כי גם בית המשפט למשפחה לא יכול תמיד לפסוק את המינימום - 1,400 שקל לחודש לילד:
"אתה רואה אדם שמשתכר 4,200 שקל לחודש והוא לא יכול להשתכר יותר. יש לו שמונה שנות לימוד וזה מה שהוא מצליח להשיג. אתה רואה את ישראל השלישית וזה קורע את הלב. איך אפשר לחתום על החלטת מזונות, שפירושה תהיה שהוא לא יהיה מסוגל לשלם ויישב בכלא? צריך שינוי חקיקה בנושא הזה".
ד"ר איתי הס, מנהל המחלקה המשפטית בכנ"ר, ציין שקיים ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל גם בכיוון הפוך: גירושין פיקטיביים והברחת רכוש מנושים. הוא אמר, כי יש להביא בחשבון את האינטרסים של כל הנושים, ולא רק של אשת החייב וילדיו.
עו"ד
אורי צפת התריע, כי הליכי פשיטת רגל יכולים לשמש ככר נרחב להתמחקויות מתשלומים, ובמצב הנוכחי ניתן לנצל אותם כדי להתחמק מתשלום כתובות בסכומים גבוהים. לדבריו, מזונות זמניים נפסקים לעיתים קרובות ב"התכתבות" בבית המשפט למשפחה - על בסיס טענות בכתב בלבד - בעוד הנאמן בפשיטת רגל מבצע חקירת יכולת ובאפשרותו לקבוע כמה באמת יכול החייב לשלם.
הבעיה: דלתיים סגורות
עו"ד ליז קרני הגיבה באומרה, כי כבר בבית המשפט למשפחה מוותרות נשים רבות על חלק ניכר ממזונותיהן, כדי לזכות בחרותן. לדבריה, הניסיון מלמד שבתי המשפט המחוזיים פוסקים רק כמחצית מהסכום שנפסק בבית המשפט למשפחה, כך שהאישה נפגעת שוב ובצורה קשה. היא קראה לתת עליונות להחלטותיו של בית המשפט למשפחה, "כי אחרת - למה הוקם?", שאלה רטורית.
עו"ד בועז קראוס התייחס למקרים בהם חייב קיבל ירושה גדולה, והוא מבקש להסתלק מזכותו עליה כדי שנושיו לא יוכלו לשים עליה את ידם. הדבר אפשרי הן במסגרת הליכי פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט למשפחה, אך האחרון הוא שישאל האם מדובר בשימוש לרעה בזכות ההסתלקות. שקד העיר, כי האפשרות להסתלק מירושה משמשת בפועל גם ככלי להלבנות הון.
עו"ד אדווין פרידמן תיאר את המצב בארה"ב, שם מרוץ הסמכויות כלל אינו קיים. הליכי פשיטת הרגל מנוהלים בבתי המשפט הפדרליים, בעוד ענייני המזונות מנוהלים בבתי משפט מדינתיים ייעודיים. החוק קובע שמה שמוגדר כ"תמיכה משפחתית" אינו נמחק בהליכי פשיטת רגל, וכך גם ההוצאות המשפטיות הכרוכות בהסגתה.
כותב שורות אלו התייחס לכך שההליכים בבית המשפט למשפחה מתנהלים על-פי חוק בדלתיים סגורות, וכך מן הסתם יהיה אם היבטי פשיטת הרגל שלהם יועברו למחוזי. בשל כך מנוהלים הליכים בנוגע לחברות ענק ציבוריות - כמו למשל מליסרון ובנק מזרחי סביב ירושתו של יולי עופר - בלא שהציבור יודע על כך דבר, ותוך יצירת כר נרחב למידע פנים וניצולו הפסול. גם הליכי פשיטת רגל של חייבים פרטיים צריכים להיות גלויים, בשל האינטרס של הנושים. לכן, יש לתקן את החוק כך שייקבע שעניינים משפחתיים יישארו חסויים, בעוד ענייני רכוש שיש בהם עניין לציבור ינוהלו בדלתיים פתוחות.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
