הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה (יום ג', 15.7.14) בפעילות משרד החינוך למניעת אלימות בבתי הספר. מדוח
מבקר המדינה בעניין עולה כי בתי-ספר רבים אינם מבצעים פעולות למניעת אלימות, אין חובת-דיווח אירועי אלימות חמורים שאין חובת-דיווח לגביהם, נמצאו ליקויים בתוכנית "גלישה בטוחה", וליקויים ביישום, התאמה וגיבוש תוכנית "עיר ללא אלימות".
יו"ר הוועדה ח"כ
אמנון כהן אמר כי "עיצוב הנוער היום משפיע כיצד תיראה החברה שלנו בעתיד. חשוב להגן על ילדינו מפגיעה בנפשם, גופם ורכושם וללמד אותם ערכי התחשבות וכבוד לזולת, לאור "ואהבת לרעך כמוך". כהן קרא לעודד פעילות חינוכית וערכת אחרי-הצהריים "כדי שילדים ימלאו את שעות הפנאי בתוכן חיובי, מפרה ובונה על-ידי חוגי העשרה, ולהכיר להורים את האתגרים החדשים - וכיצד להתמודד איתם".
נציגת המבקר, ליאורה שמעוני, ציינה כי מניעת התופעה מוטלת בראש ובראשונה על הבית, אך גם על משרד החינוך ובתי הספר - שם שוהה הילד ומתעצבת אישיותו של התלמיד. לדבריה, יש מגמת שיפור בשנים האחרונות בעיקר בבתיה"ס היסודיים ובחטיבות הביניים, אך עדיין שוררות תופעות קשות ומטרידות.
ח"כ באסל גאטס (בל"ד) התריע כי "התמודדות עם האלימות נדרש טיפול שורש. אי-אפשר לקבל את הערבי כשונה בחברה, אם לא מטפלים בסטריאוטיפים בספרי הילדים לגבי הערבי, רועה הצאן והגנב". לעומתו, קרא ח"כ
שמעון אוחיון (הליכוד) לנציגי משרד החינוך "תעזבו את המאבק בגזענות, זוהי תעמולה סמויה. בסוף זה חוזר אלינו, ומשווים את מדינת ישראל לחוקי נירנברג - ואנחנו נופלים בפח. סיסמת "האחר הוא אני" היא מסוכנת מאד. אם לא מטופחת הזהות העצמית שלנו, ו"האני" נעלם, לוואקום הזה נכנס "האחר". ח"כ
מיקי רוזנטל (העבודה), הזהיר כי סקרים הנערכים בין התלמידים "מגלים ממצאים איומים וחמורים. את כל התוכניות שלכם יש לבדוק במבחן התוצאה", והביע דאגה עמוקה מניסיון שר החינוך להסתיר את תוצאות מבחני המיצ"ב.
שיתופי פעולה
מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך, השיבה כי "כשבחוץ מתנהל שיח אלים ומתלהם, קשה לבודד את מערכת החינוך. בדוח דומה בשנת 2007 התגלו חוסרים רבים בתוכניות, ויש לבדוק את המצב הנוכחי ביחס אליו. מאז ועד היום אנו פועלים בעניין בהיקף נרחב, ההתמודדות עם האלימות נקבעה לתוכנית אסטרטגית, נערך תהליך ממוקד בנושא, פורסמו חוזרי מנכ"ל, הנחיות והוראות, מורים הודרכו להתערבות בעניין, ואנו מנטרים נתוני אלימות בכל שנתיים. אנחנו מתאמים את תוכניות הלימודים כולם להתמודדות עם האלימות, וכל בי"ס בארץ מגיש למשרד תוכנית להתמודדות עם האלימות".
לדברי מיכל מנקס, ראש מינהל החינוך במרכז השלטון המקומי, "הכשלים בדוח הם ברי-תיקון, ומתבקשים בעיקר תיאום ושיתופי פעולה בין משרדי ממשלה. כפי שאין מוסד חינוכי שאין בו אלימות - כך אין עיר שהתופעה לא קיימת בה".
עינב לוק, מנהלת היחידה לקידום אקלים בטוח במשרד, הוסיפה כי "התוכנית עוברת כל העת שינויים והתאמות ביחס לבתי הספר. אנו מנחים עקרונות - ובית הספר צריך ליצר לעצמו תוכנית המותאמת לצרכיו ועונה על האתגרים שהוא מתמודד איתם. יש חוזר מנכ"ל מיוחד בעניין התמודדות עם ברינות ברשת, ואנו יכולים לוודא כל העת אלו בתי ספר מבצעים תוכניות. אנו מקדמים שיתוף פעולה עם תוכנית "עיר ללא אלימות", ותוכנית בעניין מתגבשת בימים-אלו".
מיה שריג, רכזת תוכנית עיר ללא אלימות סיפרה כי "אנו מקדמים מדריכים לנוער נושר מבית-הספר, המהווים אוזן-קשבת וטיפול בבעיות חברתיות ואישיות, ומרכזים אחה"צ פעילויות ספורט ופנאי", ואילו ניצב-משנה עינת גיל צברי ראש מחלקת שיטור קהילתי במשטרה, הוסיפה כי שוטרים מלמדים בבתי הספר זהירות בדרכים, הכרה עם חוק הנוער ומניעת סמים אלכוהול ואלימות. לדבריה, "אנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשויות הרווחה והשלטון המקומי, והמשטרה מובילה תוכנית מיל"ה, הפועלת לקדם ולאמץ נוער בסיכון".
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
